וַיִּבְחַ֨ר מֹשֶׁ֤ה אַנְשֵׁי־חַ֙יִל֙ מִכׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃

וּבְחַר משֶׁה גֻבְרִין דְחֵילָא מִכָּל יִשְׂרָאֵל וּמַנִי יָתְהוֹן רֵישִׁין עַל עַמָא רַבָּנֵי אַלְפִין רַבָּנֵי מָאוָתָא רַבָּנֵי חַמְשִׁין וְרַבָּנֵי עִשׂוֹרְיָתָא:

ויבחר משה אנשי חיל. שהיה דבר ברור ולא הזכיר יראי אלהים כי הוא לבדו ידע לבב אנוש ומשה אמר כי בחר לנו אנשים חכמים כי יוכל לדעת זה רק יש חכם שאיננו ירא שמים והזכיר ידועים שהם למראה העין, ולא הזכירם עתה כי אחז דרך קצרה:

וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל. אַחַר שֶׁבִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ בָּהֶם כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהִזְכִּיר יִתְרוֹ, בָּחַר בְּאַנְשֵׁי חַיִל בְּקִיאִים וַחֲרוּצִים לְבָרֵר וּלְלַבֵּן אֲמִתּוֹת דָּבָר וּלְהָבִיאוֹ אֶל תַּכְלִית, יוֹתֵר מִיִּרְאֵי אֱלֹהִים בִּלְתִּי אַנְשֵׁי חַיִל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) "אִם תַּלְמִיד חָכָם כְּנָחָשׁ, חֲגֹרֵהוּ עַל מָתְנֶיךָ, וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא חָסִיד, אַל תָּדוּר בִּשְׁכוּנָתוֹ".

ויבחר משה אנשי חיל כגון אלו היה יכול משה להכיר עשירים, אבל מדת הלב כגון יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע אין בשר ודם יכול לראות רק לפי אומד הדעת, לפיכך לא הזכירם כאן וגם במשנה תורה לא הזכיר משה, רק חכמים ונבונים וידועים לפי שכ״‎כ יש ביד אדם להכיר בחברו אם הוא חכם אם לאו אבל ירא שמים אינו יכול להכיר.