וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃

ויסעו מרפידים. מַה תָּ"לֹ לַחֲזֹר וּלְפָרֵשׁ מֵהֵיכָן נָסְעוּ, וַהֲלֹא כְבָר כָּתַב שֶׁבִּרְפִידִים הָיוּ חוֹנִים, בְּיָדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נָסְעוּ? אֶלָּא לְהַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לְבִיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי, מַה בִּיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי בִּתְשׁוּבָה, אַף נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים בִּתְשׁוּבָה (מכילתא):

ויחן שם ישראל. כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנִיּוֹת בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת:

נגד ההר. לְמִזְרָחוֹ, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נֶגֶד, פָּנִים לַמִּזְרָח (שם):

וּנְטָלוּ מֵרְפִידִים וַאֲתוֹ לְמַדְבְּרָא דְסִינָי וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא וּשְׁרָא תַמָן יִשְׂרָאֵל לָקֳבֵל טוּרָא:

ויסעו. וכבר נסעו מרפידים, כאשר הראיתיך רבים כאלה:

ויחנו במדבר. הוא מדבר סיני הנזכר:

וטעם ויחן שם ישראל, אחר שאמר ויחנו במדבר, כי ראשי המטות והזקנים חנו נגד ההר בעבור כבודם, על כן הזכיר ויחן כי מועטים היו, כי כפי מעלתם עמדו ביום מתן תורה סביב הר סיני כאשר אפרש ורבינו שלמה אמר כי כנגד ההר מזרח והנה כתוב מנגד סביב לאהל מועד יחנו (במד' ב ב) שהוא מארבע הפאות, כי כאשר יסעו הדגלים כן יחנו:

נגד ההר - הנזכר למעלה. תעבדון את האלהים על ההר הזה.

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים. וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינָי. נְסִיעָתָם מֵרְפִידִים הָיְתָה בְּכַוָּנַת בֹּאָם אֶל מִדְבַּר סִינַי, אֲשֶׁר שָׁם הַר הָאֱלֹהִים, כִּי יָדְעוּ שֶׁשָּׁם יַעַבְדוּהוּ, כַּאֲמָרוֹ "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (שמות ג:יב).

ויסעו מרפידים פרש״‎י נסיעתם מרפידים בתשובה אבל קודם נסיעתם מרפידים לא היו בתשובה, לקיים דברי רבותינו שנקרא שמה רפידים על שם שרפו ידיהם מן התורה.

ויחנו במדבר מקום הפקר כל הרוצה לקבל יבא ויקבל.

נגד ההר פרש״‎י למזרחו. אינו אומר בפרש״‎י במזרחו דאם כן היה משמע שעברו את ההר וחנו במזרחו, ואיך יתכן לומר שעברו את הר סיני קודם מתן תורה. אלא פרש״‎י למזרחו וה״‎ק ויחן שם ישראל נגד מזרחו של הר סיני, שהרי משנסעו מאיתם היו תמיד פניהם למזרח עד בואם אל ארץ מואב, כמו שפרש״‎י בפרשת מסעי. והוא שפרש״‎י כאן, וכל מקום שאתה מוצא נגד פנים למזרח, והכי איתא במכילתין נגד ההר למזרחו של הר. ועל מה שפרש״‎י נגד - פנים, חז״‎ק הרי כתיב מנגד סביב לאהל מועד יחנו.

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. רְאֵה כַּמָּה כְּפָלִים נִכְתְּבוּ כָּאן, וּמָה הָיָה הַמִּקְרָא חָסֵר אִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינַי נֶגֶד הָהָר״, וְלָמָּה אָמַר תְּחִלָּה ״וַיַּחֲנוּ״ וְאַחַר כָּךְ ״וַיִּחַן״, תְּחִלָּה אָמַר ״מִדְבַּר סִינַי״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר סְתָם ״בַּמִּדְבָּר״, וּתְחִלָּה קָרָא לָהָר בְּשֵׁם ״סִינַי״ וְאַחַר כָּךְ קְרָאוֹ סְתָם ״הָהָר״. וְנִרְאֶה שֶׁכָּל זֶה רְאָיָה שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, ״בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד״ (קהלת יב יא), וְהַתּוֹרָה כָּל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם, כִּי מִתּוֹךְ פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת זֶה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר וְנִמְצָא הַתּוֹרָה כִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְגוֹ׳ בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי״ (שמות יט א). הוֹרָה שֶׁחֹדֶשׁ זֶה שֶׁמַּזָּלוֹ תְּאוֹמִים, הַמּוֹרֶה עַל הַדִּבּוּק וְהָאַהֲבָה, שֶׁיַּחְדָּיו יִהְיוּ תְּמִימִים כִּתְאוֹמִים זֶה לָזֶה, וְאָז יִהְיֶה שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ בָּזֶה רֶמֶז גַּם כֵּן לִשְׁנֵי הַלּוּחוֹת שֶׁהָיוּ כִּתְאוֹמִים יַחְדָּיו, חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה.

וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים״. הַיְינוּ מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם בְּרִיב וּמַחֲלֹקֶת, כִּי הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא מַסָּה וּמְרִיבָה, וּרְפִידִים אוֹתִיּוֹת פְּרוּדִים, כְּמוֹ כֶּשֶׂב כֶּבֶשׂ, עַל שֵׁם הַפֵּרוּד שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) דְּרָשׁוּהוּ מִלְּשׁוֹן רַף יָדַיִם, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי עַל יְדֵי הַפֵּרוּד שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם רָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה. וְעַכְשָׁיו נָסְעוּ מֵרְפִידִים מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, רוֹצֶה לוֹמַר הִסִּיעוּ עַצְמָם מִן הַפֵּרוּד, ״וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי״. כִּי מָקוֹם זֶה גָּרַם לָהֶם שֶׁהָיוּ בַּאֲגֻדָּה אַחַת, כִּי בַּקָּשַׁת הַכָּבוֹד וְהַשְּׂרָרָה סִבָּה לְכָל רִיב וּלְכָל נֶגַע. וְעַל יְדֵי שֶׁרָאוּ שֶׁהַר סִינַי הַנָּמוּךְ שֶׁבֶּהָרִים הוּא הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ, אָז רָאוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵר בַּעֲנָוִים, וְעַל יְדֵי זֶה בָּחֲרוּ בְּמִדַּת הַהַכְנָעָה, וְזֶהוּ סִבַּת הַשָּׁלוֹם. לְכָךְ הוּא מַזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן רַבִּים ״וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״, לְהוֹרוֹת שֶׁמִּצַּד הַמִּדְבָּר עֲדַיִן הָיוּ חֲלוּקִים בְּדַעְתָּם וְלֹא הָיוּ בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד עֲדַיִן, אָךְ בְּבוֹאָם נֶגֶד הָהָר וְהֻגַּד לָהֶם כִּי עַל הַר זֶה יֵרֵד ה׳, אָז ״וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל״ הָיוּ בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד. אֲבָל מִתְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁבָּאוּ לָהָר הַזֶּה, בֵּין בְּבוֹאָם אֶל תּוֹךְ הַמִּדְבָּר בֵּין בַּחֲנִיָּתָם בַּמִּדְבָּר, עֲדַיִן לֹא סָרוּ מִמַּחֲלֻקְתָּם עַד שֶׁבָּאוּ נֶגֶד הָהָר כָּאָמוּר, לְפִי שֶׁשְּׁמוֹ מוֹרֶה עַל הַהֶפֶךְ דְּהַיְינוּ שִׂנְאָה, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט:) סִינַי שֶׁמִּשָּׁם יָרְדָה שִׂנְאָה לָאֻמּוֹת כוּ׳. לְכָךְ אָמַר ״וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר״, כִּי מַהוּת הָהָר גָּרַם הַשָּׁלוֹם וְלֹא שְׁמוֹ.

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים. קָשֶׁה לָמָּה אִחֵר הַמֻּקְדָּם, כִּי פָּסוּק זֶה הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים קוֹדֶם פָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו שֶׁאָמַר ״בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי״? וְאוּלַי שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין קה:) אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה לְהַקְדִּים הַמְּאֻחָר, שֶׁלֶּהֱיוֹת כִּי הוּא זֶה יוֹם הַמְקֻוֶּה לַבּוֹרֵא לַתּוֹרָה לָעוֹלָם, לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים, וּמִיּוֹם הַבְּרִיאָה וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים מָתַי יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְבַּר סִינַי, לָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעוּ שָׁמָּה לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְסַפֵּר סֵדֶר הַדָּבָר וְתֵכֶף קָדְמָה הַהוֹדָעָה בְּאָמְרוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ וְגוֹ׳, הִגִּיעַ חָשׁוּק וְנֶחְשָׁק לְחוֹשֵׁק וְחָשׁוּק, וְשָׂמְחוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי זֶה הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה וְתִקְוָתָהּ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ פְּרָטָן שֶׁל דְּבָרִים.

עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר בַּכָּתוּב שֶׁלְּפָנָיו ״בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״, הֲלֹא מוּבָן הוּא הַדָּבָר כִּי בִּמְקוֹם בִּיאָתָם חָנוּ.

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְהַקְדִּים שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים הֵם עִקְּרֵי הַהֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִתְרַצָּה ה׳ לְהַנְחִילָם נַחֲלַת שַׁדַּי הִיא תּוֹרָתֵנוּ הַנְּעִימָה.

הָאֶחָד הוּא הִתְגַּבְּרוּת וְהִתְעַצְּמוּת בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי הָעַצְלוּת הוּא עֵשֶׂב הַמַּפְסִיד הַשָּׂגָתָהּ. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיַּזְכִּירֶנָּה ה׳ לַתּוֹרָה יְדַקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן חוֹזֶק וְאוֹמֶץ, עַד גֶּדֶר שֶׁיָּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דִּכְתִיב (במדבר יט,יד) ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת״ וְגוֹ׳ וְדָרְשׁוּ זַ״ל (שבת פג,ב) וְכוּ׳. כְּמוֹ כֵן רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל יְדַקְדְּקוּ בְּהַזְכָּרָתָהּ לוֹמַר ״עֵסֶק הַתּוֹרָה״, ״הִשְׁתַּדְּלוּת הַתּוֹרָה״, וְרַבִּים כָּמוֹהוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסִפְרִי ״חֵפֶץ ה׳״ שֶׁחִבַּרְתִּי עַל קְצָת מִמַּסֶּכְתוֹת הַשַּׁ״ס בְּקַטְנוּתִי בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (שבת פח,ב) לַמַּיְמִינִים בָּהּ וְכוּ׳, וְתִרְאֶה כִּי לֹא תוּשַּׂג הַהַשָּׂגָה אֶלָּא בְּהִתְעַצְּמוּת גָּדוֹל. וּכְנֶגֶד זוֹ אָמַר הַכָּתוּב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נָסְעוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּימוֹ קוֹדֶם תַּחֲנוֹתָם, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁנָּסְעוּ מִבְּחִינַת רִפְיוֹן יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ כֵּן רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (סנהדרין קו,א) בְּפָסוּק (שמות יז,ח) ״וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים״ - בְּרִפְיוֹן יָדַיִם, עַד כָּאן. וְהֵן עַתָּה נָסְעוּ מִבְּחִינָה זוֹ וְהֵכִינוּ עַצְמָם לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מַשָּׂא בְּנֹעַם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי.

וְעִנְיָן שֵׁנִי הוּא הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה, כִּי אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה כַּמִּדְבָּר שֶׁהַכֹּל דּוֹרְכִים עָלָיו.

וְעִנְיָן שְׁלִישִׁי הוּא בְּחִינַת יִעוּד חֲכָמִים בְּהִתְחַבְּרוּת בְּלֵב שָׁלֵם וְתָמִים, לֹא שֶׁיִּהְיוּ בַּד בְּבַד שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב (ירמיה נ:לו) ״חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים״ (ברכות סג,א), אֶלָּא יִתְוַעֲדוּ יַחַד וִיחַדְּדוּ זֶה לָזֶה וְיַסְבִּירוּ פָּנִים זֶה לָזֶה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל לְשׁוֹן יָחִיד שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּן יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד, וְהֵן עַתָּה הֵם רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.