שְׁמוֹת ב׳ · כ״ד

וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃

במילים פשוטות

אלוהים שומע את נאקתם וזוכר את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. רש״י מבאר ש״נאקתם״ פירושה צעקתם, וש״את בריתו את אברהם״ פירושו עם אברהם. אונקלוס מתרגם ״ושמיע קדם יי ית קבלתהון ודכיר יי ית קימיה״. אבן עזרא מבאר שטעם ״ויזכור״ הוא שהגיע הקץ שנקבע. הפסוק מבטא את פנייתו של ה׳ אל ישראל בעקבות זעקתם: השם שומע את אנקת העם וזוכר את הברית שכרת עם האבות להוציא את זרעם ולתת להם את הארץ. זכירת הברית היא היסוד לגאולה הקרבה, ומקשרת בין הבטחות האבות לישועת הבנים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נאקתם. צַעֲקָתָם, וְכֵן "מֵעִיר מְתִים יִנְאָקוּ" (איוב כ"ד):

את בריתו את אברהם. עִם אַבְרָהָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת קְבֶלְתְּהוֹן וּדְכִיר יְיָ יָת קַיָמֵהּ דְעִם אַבְרָהָם דְעִם יִצְחָק וּדְעִם יַעֲקֹב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וישמע. טעם ויזכור שהגיע הקץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויזכור אלהים את בריתו - שנשבע לשלשתם לתת להם את ארץ כנען ועתה נתקרב הזמן של ד' מאות שנה, שנאמר לאברהם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם. וּתְפִלַּת קְצָתָם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אָז מִצַּדִּיקֵי הַדּוֹר, כְּאָמְרוֹ (דברים כו:ז) "וַנִּצְעַק אֶל ה', וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ".

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ. שֶׁאָמַר "וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז:ז), וְזֶה יֵעָשֶׂה בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" (שמות ו:ה).

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את נאקתם מחמת נוגשי פרעה. כדכתיב בסמוך ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו.

ויזכר אלקים את בריתו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו וגו׳‎ ונשלם זמן השעבוד של ד׳‎ מאות שנה משנולד יצחק שנאמר לאברהם בברית בין הבתרים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל