אִם־בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃

אם במחתרת. כְּשֶׁהָיָה חוֹתֵר אֶת הַבַּיִת:

אין לו דמים. אֵין זוֹ רְצִיחָה, הֲרֵי הוּא כְמֵת מֵעִקָּרוֹ; כָּאן לִמְּדַתְךָ תוֹרָה "אִם בָּא לְהָרְגְּךָ, הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ" וְזֶה לְהָרְגְּךָ בָּא, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ וְרוֹאֶה שֶׁנּוֹטְלִין מָמוֹנוֹ בְּפָנָיו וְשׁוֹתֵק, לְפִיכָךְ עַל מְנָת כֵּן בָּא שֶׁאִם יַעֲמֹד בַּעַל הַמָּמוֹן כְּנֶגְדוֹ יַהַרְגֶנּוּ (סנהדרין ע"ב):

אִם בְּמַחְתַּרְתָּא יִשְׁתְּכַח גַנָבָא וְיִתְמְחֵי וִימוּת לֵית לֵהּ דָם:

אם במחתרת ימצא הגנב. בלילה כי ביום לא יחתור, והכתוב הבא אחריו לעד "אם זרחה השמש":

ופי' אין לו דמים. אין על הורגו שפיכות דמים, ויש לתמוה מן המפרשים דמים חיים, אם כן מה הוא איש דמים (ש"ב טז ח) דמיו בו (ויקרא כ, ט):

אם במחתרת - ובלילה או להרוג או ליהרג בא לפיכך אין לו דמים. תשלומי דמים אלא פטור ההורגו.

אם במחתרת ימצא הגנב כמו שפרש״‎י שנמצא במקום הפרצה מוחזק בגנבה.

אין לו דמים כי יודע הוא שאם ימצאנו בעל הממון ישים נפשו בכפו להציל ממונו בשעת חימום.