שְׁמוֹת כ״ב · ב׳

אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃

במילים פשוטות

אם זרחה השמש עליו, דמים לו - שלם ישלם הגנב, ואם אין לו לשלם, יימכר בגניבתו. רש״י מבאר ש״אם זרחה השמש״ הוא כמין משל: אם ברור לך שיש לגנב שלום עמך כשמש הזה, ופשוט שאינו בא להרוג, אז דמים לו ואסור להורגו. אבן עזרא מבאר ש״שלם ישלם״ שב אל הכתוב הקודם על חמישה בקר, ו״ונמכר בגניבתו״ פירושו בעבור גניבתו. הכתוב מבחין בין גנב הבא בלילה במחתרת, שדמו מותר, לבין גנב שברור שאינו מסכן חיים, שדמו אסור, וחייב הוא בתשלום. אם אין לגנב אמצעים לשלם את הגניבה, נמכר לעבד כדי לפרוע את חובו, ובכך מוסדר עונשו הכספי.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אם זרחה השמש עליו. אֵין זֶה אֶלָּא כְמִין מָשָׁל: אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם עִמְּךָ, כַּשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, כָּךְ פָּשׁוּט לְךָ שֶׁאֵינוֹ בָא לַהֲרֹג אֲפִלּוּ יַעֲמֹד בַּעַל הַמָּמוֹן כְּנֶגְדּוֹ, כְּגוֹן אָב הַחוֹתֵר לִגְנֹב מָמוֹן הַבֵּן, בְּיָדוּעַ שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבֵּן וְאֵינוֹ בָא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת (שם):

דמים לו. כְּחַי הוּא חָשׁוּב, וּרְצִיחָה הִיא אִם יַהַרְגֶנוּ בַּעַל הַבַּיִת:

שלם ישלם. הַגַּנָּב מָמוֹן שֶׁגָּנַב וְאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה; וְאֻנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם אִם עֵינָא דְּסַהֲדַיָּא נְפָלַת עֲלוֹהִי, לָקַח לוֹ שִׁטָּה אַחֶרֶת, לוֹמַר, שֶׁאִם מְצָאוּהוּ עֵדִים קֹדֶם שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת, וּכְשֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת נֶגְדּוֹ הִתְרוּ בוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֵהוּ, דמים לו - חַיָּב עָלָיו אִם הֲרָגוֹ, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁיֵּשׁ רוֹאִים לוֹ, אֵין הַגַּנָּב הַזֶּה בָא עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת, וְלֹא יַהֲרֹג אֶת בַּעַל הַמָּמוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אִם עֵינָא דְסַהֲדַיָא נְפָלַת עֲלוֹהִי דְמָא לֵהּ שַׁלָמָא יְשַׁלֵם אִם לֵית לֵהּ וְיִזְדַבַּן בִּגְנֻבְתֵּהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אם זרחה השמש, שלם ישלם. שב אל הכתוב למעלה חמשה בקר ישלם וגו' (למעלה כא לז) כמו לעם נכרי (שם שם ח) ואף לאמתך תעשה כן (דבר' טו יז) כי הוא שב אל הפסוק העליון, העניק תעניק לו (שם פ' יד ):

ונמכר בגנבתו. בעבור גניבתו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אם זרחה השמש - שהיה גונב ביום.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ. כִּי לוּלֵא זֶה הָיוּ רוֹב דַּלַּת הָעָם גַּנָּבִים, שֶׁאִם יַפְסִידוּ הַגְּנֵבָה אוֹ יֹאכְלוּהָ אֵין אוֹמֵר הָשֵׁב, מִבְּלִי אֵין בְּיָדָם לְשַׁלֵּם, וְתִמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

אם זרחה השמש עליו שיצא מן המחתרת לאויר העולם למקום זריחת השמש.

דמים לו יש לו לגנב על ההורגו תביעת תשלומי שפיכות דמים מאחר שלא נמצא מוחזק במחתרת עצמה שהרי לא הותר להרגו רק בשעת חימום כגון במחתרת.

שלם ישלם תשלומי ד׳‎ וה'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל