שְׁמוֹת כ״ב · י׳

שְׁבֻעַ֣ת יְהֹוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

שבועת ה' תהיה בין שניהם, שלא שלח השומר ידו במלאכת חברו, ולקח הבעלים את השבועה ולא ישלם השומר. רש״י מבאר שיישבע השומר שכן הדבר כדבריו, ושהוא לא שלח יד בפיקדון להשתמש בו לעצמו, שאם שלח יד ואחר כך נאנס, חייב באונסים, ו״ולקח בעליו״ פירושו שהבעלים מקבל את השבועה. אבן עזרא מבאר ש״במלאכת רעהו״ הוא כמו לצורך המלאכה, והבעלים לא ייקח ממנו אלא את השבועה. הכתוב מלמד שאם מתה או ניזוקה הבהמה באונס, נשבע שומר השכר שלא שלח בה יד ולא התרשל, והבעלים מקבל שבועה זו ונפטר השומר מתשלום. בכך מוסדר דין שומר השכר במקרה של אונס שאין בו אשמה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שבעת ה' תהיה. יִשָּׁבַע שֶׁכֵּן הוּא כִדְבָרָיו, וְהוּא לֹא שָׁלַח בָּהּ יָד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְעַצְמוֹ, שֶׁאִם שָׁלַח בָּהּ יָד וְאַחַ"כָּ נֶאֶנְסָה, חַיָּב בָּאֳנָסִים (בבא מציעא צ"ד):

ולקח בעליו. הַשְּׁבוּעָה:

ולא ישלם. לוֹ הַשּׁוֹמֵר כְּלוּם (בבא קמא ק"ו):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

מוֹמָתָא דַיְיָ תְּהֵי בֵּין תַּרְוֵיהוֹן אִם לָא אוֹשִׁיט יְדֵהּ בְּמָא דִמְסַר לֵהּ חַבְרֵהּ וִיקַבֵּל מָרֵהּ מִנֵהּ מוֹמָתָא וְלָא יְשַׁלֵם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

במלאכת רעהו. כמו לרגל המלאכה אשר לפני (ברא' לג יד) ולא יקח ממנו רק השבועה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

שבועת ה' - ופטור באונסים.

ולקח בעליו - השבועה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

שבעת ה׳‎ תהיה בין שניהם שמתה באונס כיון שאין רואה הא אם יש רואה, כלומר שנשבה במקום שרבים מצויין שם צריך לשלם דאין מהימן בשבועה דאם כדבריו היו לו עדים.

בין שניהם להוציא את שכנגדו חשוד לשבועה.

אם לא שלח ידו אך מתה באונס.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

בֵּין שְׁנֵיהֶם. יִרְצֶה כִּי יֵשׁ עֹנֶשׁ לַנִּשְׁבָּע וְלַמַּשְׁבִּיעַ, אִם יָדַע שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר וּמַסְכִּים עַל הַדָּבָר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל