שְׁמוֹת כ״ב · י״א

וְאִם־גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ואם גנוב תיגנב הבהמה מעם השומר, ישלם לבעליה. חזקוני מבאר שמכיוון שיש לשומר שכר על שמירתו, היה עליו להיזהר בה ולשמור עליה מפני הגניבה, ולכן הוא חייב לשלם כאשר נגנבה. הכתוב מלמד על ההבחנה היסודית בין שומר שכר לשומר חינם: שומר החינם פטור מגניבה בשבועה, ואילו שומר השכר, שקיבל תשלום על שמירתו, מתחייב לשלם על גניבה, שכן היה עליו לשמור בזהירות יתרה. בכך מבטאת התורה את העיקרון שככל שהאחריות והתמורה גדולות יותר, כך גדל החיוב על הנזק. שומר השכר נושא בתוצאות הגניבה שאירעה תחת שמירתו.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְאִם אִתְגְנָבָא יִתְגְנֵב מֵעִמֵהּ יְשַׁלֵם לְמָרוֹהִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ואם גנב יגנב מעמו ישלם דכיון שיש לו שכר על שמירתו, היה לו להזהר בו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל