כִּ֣י הִ֤וא כְסוּתֹה֙ לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ {ס}

כי הוא כסותה. זוֹ טַלִּית:

שמלתו. זֶה חָלוּק:

במה ישכב. לְרַבּוֹת אֶת הַמַּצָּע (מכילתא):

אֲרֵי הִיא כְסוּתֵהּ בִּלְחוֹדַהּ הִיא תוֹתְבֵהּ לְמַשְׁכֵּיהּ בְּמָא יִשְׁכּוּב וִיהֵי אֲרֵי יִקְבֵל קֳדָמַי וֶאֱקַבֵּל קְבִלְתֵּהּ אֲרֵי חַנָנָא אֲנָא:

כי. הטעם יש לך לחמול עליו:

וטעם כי חנון אני. על דעת הגאון שהוא כמו חנוני חנוני (איוב יט כא) והטעם כי אני אתן לו ממון ואסיר את שלך, ולפי דעתי כי מלת חנינה איננו כן, כי מה יבקש דוד לאמר חנני אלהים כחסדך (תה' נא ג) רק הוא כמו רחום אעפ"י שיש ביניהם הפרש כאשר אפרש בפ' כי תשא:

והנה זה ושמעתי שהוא אחר והיה כי יצעק אלי, כמו הכתוב למעלה כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו, וחרה אפי ובמה יוודע כי שמע אשמע צעקתו בחרון אפי שאחריו:

ושמעתי כי חנון אני - אף על פי שמן הדין יש לו משכון ואינו חייב להחזירו אלא לפנים משורת הדין ולא היה לי לשמוע צעקתו, אם לא מפני שרחום וחנון אני. אבל למעלה אצל אלמנה ויתום לא תענון - כתוב שמוע אשמע צעקתו. הואיל ומן הדין שומע הקב"ה צעקתו, לפיכך לא כתוב שם כי חנון אני.

וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יוּכַל לִצְעֹק עָלֶיךָ חָמָס, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְךָ, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁיִּצְעַק אֵלַי עַל עֲנִיּוּתוֹ הַגּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת עָרוֹם בְּלִי לְבוּשׁ עַל יָדְךָ, אֶתֵּן לוֹ קְצָת מִמַּה שֶׁהָיִיתִי חוֹנֵן אוֹתְךָ יוֹתֵר עַל סִפּוּקְךָ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְפַרְנֵס בּוֹ אֲחֵרִים.

כִּי חַנּוּן אָנִי. וְהִנְנִי חוֹנֵן כָּל צוֹעֵק כְּשֶׁאֵין לוֹ חוֹנֵן זוּלָתִי, לְפִיכָךְ טוֹב לְךָ שֶׁאַתָּה תְּחָנְנֵהוּ בַּהֲשָׁבַת עֲבוֹט, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְמִיד לְךָ הַחֵן מֵאִתִּי, שֶׁתּוּכַל אַתָּה לְהַלְווֹת וּלְפַרְנֵס אֲחֵרִים.

כי היא כסותה לבדה ו היא שמלתו טפלה לערו, אז אני מזהירך להשיב לו. אבל אם יש לו אחרת אינך מוזהר. אחר שאמר שלמת רעך שהוא לשון נקבה, חזר ואמר כי היא כסותה לבדה.כסותה משמע כסות שמתכסה בו בלילה.

והיה כי יצעק אלי להתפלל בשבילך שאם לא החזרת לו משכונו שמא היה מת בקרה ושמעתי תפלתו ואשלם לך הגמול כי חנון אני ד״‎א ושמעתי כי חנון אני אע״‎פ שאין כח הסברה נותן שיהא עליך להחזיר לו המשכון שהרי הלוית עליו מעותיך ובעל חוב קונה משכון, מ״‎מ אשמע לו כי חנון אני ונכמרו רחמי עליו על שיצעק לפניך והיית אכזרי ולא חסת עליו לכך נאמר כאן כי חנון אני, אבל למעלה גבי יתום ואלמנה אין צריך לכתוב כי חנון אני מאחר שאתה מענה אותם דין הוא שאשמע צעקתם.

וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי. יֹאמַר שֶׁאִם זֶה הֶעָשִׁיר יִהְיֶה אוֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל, אַל יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבַּעֲבוּר זֶה אָבְדָה תִּקְוָתוֹ שֶׁל הֶעָנִי, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי, כִּי אִם הוּא אַכְזָרִי אֲנִי אֵינִי כְּמוֹתוֹ, אֶלָּא ״וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי״. אוֹ יֹאמַר: מִמֶּנִּי תִּרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ בְּקַל וָחֹמֶר.