אִם חָבוֹל תַּחְבֹּל. נִרְאֶה כִּי יִרְמֹז לְהָעִיר אָדָם הַנִּרְדָּם אֲשֶׁר בְּיָדוֹ שַׂלְמַת מִי שֶׁאָמַר עָלָיו הַכָּתוּב (משלי כז:י) ״רֵעֲךָ וְרֵעֶה אָבִיךָ״ וְגוֹ׳, וְהַנֶּפֶשׁ תִּתְיַחֵס לְשַׂלְמָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנב:) מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁחִלֵּק בִּגְדֵי מַלְכוּת וְכוּ׳, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ בּוֹ כִּי לְצַד שֶׁנֶּפֶשׁ אָדָם הִיא מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים קד:ב) ״עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה״, וַיְצַו ה׳ אִם מִשְׁכְּנָהּ בְּחוֹבוֹ, שֶׁהֵם חֲטָאָיו, יֵשׁ לוֹ זְמַן לַהֲשִׁיבוֹ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים צ:ג) ״תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה פ״ב) עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מָוֶת, כִּי יֵשׁ לוֹ זְמַן תְּשׁוּבָה עַד בִּיאַת שִׁמְשׁוֹ.
וְטַעַם כֶּפֶל חָבֹל תַּחְבֹּל, דַּע כִּי כָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, וְכָאן רָמַז הַכָּתוּב עַל שְׁלָשְׁתָּן. כְּנֶגֶד הַנְּשָׁמָה אָמַר אִם חָבֹל, וּכְנֶגֶד הָרוּחַ אָמַר תַּחְבֹּל, וּכְנֶגֶד הַנֶּפֶשׁ אָמַר שַׂלְמַת רֵעֶךָ, וּכְנֶגְדָּם אָמַר שָׁלֹשׁ חֲלוּקוֹת: א׳ כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא הַנְּשָׁמָה, ב׳ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ וְהִיא הָרוּחַ, ג׳ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהִיא הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ בַּקֶּבֶר, וּכְאָמְרוֹ (איוב יד:כב) ״וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל״.
וְאָמְרוֹ וְהָיָה כִּי יִצְעַק, פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן ״תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה, כִּי לֹא יִצְטָרֵךְ לְצַעַר לַהֲשִׁיבוֹ, אֶלָּא כִּי יִצְעַק יִשְׁמַע ה׳ וְגוֹ׳, וְיַעֲבוֹר חַטֹּאתָיו.
