שְׁמוֹת כ״ה · י״ג

וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ועשית בדי עצי שיטים, וציפית אותם זהב. רש״י מבאר ש״בדי״ פירושו מוטות. כלי יקר מבאר שהבדים הם נושאי הארון, שבהם אחזו את הארון, והיה לו לומר ״ועשית בדים״, אלא שכפי הרמז ירמז לשישה עשר האנשים הקוראים בתורה בשבת ובשני וחמישי. הכתוב מצווה לעשות בדים - מוטות נשיאה - מעצי שיטים מצופים זהב. בכך משלימה התורה את מנגנון נשיאת הארון: הבדים יוכנסו בטבעות ובאמצעותם יישאו את הארון בכתף. הבדים, כמו הארון עצמו, עשויים עץ ומצופים זהב, מתוך כבוד לקדושת הארון. עצם קיומם של הבדים מלמד שהארון נועד להיות נישא, וכפי שיתבאר, הבדים לא היו סרים מן הארון לעולם, כביטוי למוכנות התמידית של הארון לצאת לדרך עם ישראל.
מבוסס על רש״י, כלי יקר · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בדי. מוֹטוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד אֲרִיחֵי דְאָעֵי שִׁטִּין וְתַחֲפֵי יָתְהוֹן דַהֲבָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים. הֵם נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, כִּי בָּהֶם אָחֲזוּ הָאָרוֹן. וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְעָשִׂיתָ בַדִּים״, אֶלָּא שֶׁכְּפִי הָרֶמֶז יְרַמֵּז לְשִׁשָּׁה עָשָׂר גַּבְרֵי הַקּוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת וּבְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, כְּמִסְפַּר ״בַדֵּי״. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְצִפִּיתָ אוֹתָם זָהָב״, הַיְינוּ יוֹם ז׳ וְיוֹם ה׳ וְיוֹם ב׳. דּוּגְמָא לָזֶה פֵּרַשְׁנוּ בְּעוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מַאֲמָר רס״ט, בְּקַצָּב אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב מַשּׂאוּי שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם כוּ׳. וְלֹא יָסֻרוּ הַבַּדִּים, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה, אָמַר ה׳ (ישעיהו נט:כא) ״לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע א:ח) ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״.

מקור: ספריא · נחלת הכלל