רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11בדי. מוֹטוֹת:
בדי. מוֹטוֹת:
וְתַעְבֵּד אֲרִיחֵי דְאָעֵי שִׁטִּין וְתַחֲפֵי יָתְהוֹן דַהֲבָא:
וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים. הֵם נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, כִּי בָּהֶם אָחֲזוּ הָאָרוֹן. וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְעָשִׂיתָ בַדִּים״, אֶלָּא שֶׁכְּפִי הָרֶמֶז יְרַמֵּז לְשִׁשָּׁה עָשָׂר גַּבְרֵי הַקּוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת וּבְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, כְּמִסְפַּר ״בַדֵּי״. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְצִפִּיתָ אוֹתָם זָהָב״, הַיְינוּ יוֹם ז׳ וְיוֹם ה׳ וְיוֹם ב׳. דּוּגְמָא לָזֶה פֵּרַשְׁנוּ בְּעוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מַאֲמָר רס״ט, בְּקַצָּב אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שֻׁלְחָן שֶׁל זָהָב מַשּׂאוּי שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנֵי אָדָם כוּ׳. וְלֹא יָסֻרוּ הַבַּדִּים, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה, אָמַר ה׳ (ישעיהו נט:כא) ״לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע א:ח) ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״.