כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ {ס}

ככל אשר אני מראה אותך. כָּאן את תבנית המשכן, הַמִּקְרָא הַזֶּה מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ:

וכן תעשו. לְדוֹרוֹת (סנהדרין ט"ז), אִם יֹאבַד אֶחָד מִן הַכֵּלִים, אוֹ כְּשֶׁתַּעֲשׂוּ לִי כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים, כְּגוֹן שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת וְכִיּוֹרוֹת וּמְכוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, כְּתַבְנִית אֵלּוּ תַּעֲשׂוּ אוֹתָם; וְאִם לֹא הָיָה הַמִּקְרָא מְחֻבָּר לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב וְכֵן תַּעֲשׂוּ אֶלָּא כֵּן תַּעֲשׂוּ, וְהָיָה מְדַבֵּר עַל עֲשִׂיַּת אֹהֶל מוֹעֵד וְכֵלָיו:

כְּכֹל דִי אֲנָא מַחֲזֵי יָתָךְ יָת דְמוּת מַשְׁכְּנָא וְיָת דְמוּת כָּל מָנוֹהִי וְכֵן תַּעְבְּדוּן:

מראה אותך. במראה העין, כי מראות יחזקאל היו בחלום נבואה, והוסיף ה"א הדעת ואמר המשכן, אחר שהזכיר מקדש, תוספת וי"ו:

וכן תעשו. לצורך הכלים, כי בתחלה ועשו לי מקדש:

ככל אשר אני מראה - ככל הדמויות של כלים ושל בניניים הראה לו ממש הקב"ה למשה, כמו שמצינו ביחזקאל בבנין ב' שהראהו בבבל במראות אלהים וגם בדיבור הראה לו ופירש לו כמה שכתוב, וכן מוכיח לפנינו: ככל אשר אתה מראה בהר - אם בדבור לבד היה אומר: אשר אתה מראה למה הוצרך לומר בהר.

וכן תעשו וי״‎ו דוכן יתרה היא. וי״‎א אינה יתרה וקאי הוי״‎ו אועשית כלים. בתחלה פירש לך עשית המשכן ועשו לי מקדש, וכמו שתעשו המשכן וכן תעשו את הכלים כמו שמפרש והולך.

וְכֵן תַּעֲשׂוּ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י לְדוֹרוֹת, וְאֵין זֶה מְבוֹאָר בַּמִּקְרָא. וְלִי נִרְאֶה לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאָה לוֹ תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו״ (שמות כה, ט). וּכְשֶׁצִּוָּה לוֹ עַל עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, הִתְחִיל בַּכֵּלִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן״ וְגוֹ׳ (שמות כה, י), וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר הַמִּשְׁכָּן. וְהָיָה מֹשֶׁה נָבוֹךְ בַּדָּבָר, אִם יַעֲשׂוּ הַמִּשְׁכָּן תְּחִלָּה כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאָה בָּהָר וְאַחַר כָּךְ הַכֵּלִים, אוֹ יַעֲשֶׂה הַכֵּלִים תְּחִלָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּזְכַּר בְּצִוּוּי הָעֲשִׂיָּה. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ בְּוָא״ו, כִּי אִלּוּ הָיָה אוֹמֵר ״כֵּן תַּעֲשׂוּ״ הָיִיתִי מֻכְרָח לוֹמַר שֶׁקָּאֵי עַל תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו וְלֹא עַל סֵדֶר קְדִימָה וְאִיחוּר. וּמִדְּקָאָמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁקֹּדֶם זֶה הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְאִם כֵּן, וַדַּאי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו״ קָאֵי עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״ (שמות כה, ח). וְאִם כֵּן, עֲשִׂיַּת תַּבְנִיתָם כְּבָר אָמוּר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״? אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, כַּסֵּדֶר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה תְּחִלָּה מִשְׁכָּן וְאַחַר כָּךְ כֵּלָיו. וּמַה שֶּׁהִקְדִּים הָאָרוֹן, זֶהוּ סֵדֶר מַעֲלַת מַדְרֵגָתָן קָא חָשִׁיב, וְסוֹף מַעֲשֶׂה תְּחִלַּת מַחֲשָׁבָה, כִּי עִקַּר בִּנְיָן זֶה הוּא בַּעֲבוּר אֲרוֹן בְּרִית ה׳, כִּי שָׁם מְקוֹם הַשְּׁכִינָה, עַל כֵּן הִקְדִּימוֹ. וְלֹא יָדַעְתִּי מִי הִכְנִיס אֶת רַשִׁ״י בְּדֹחַק זֶה לֵאמֹר שֶׁמֹּשֶׁה צִוָּה אֶל בְּצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים תְּחִלָּה, וְאָנוּ רוֹאִין בְּהֵפֶךְ דְּבָרָיו, שֶׁהֲרֵי גַּם בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא גַּם בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל, בְּכָל מָקוֹם צִוָּה עַל הַמִּשְׁכָּן תְּחִלָּה. וְאִם כֵּן, וַדַּאי מַה שֶּׁהִקְדִּים כָּאן הָאָרוֹן הוּא בַּעֲבוּר מַעֲלָתוֹ עַל הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו. וּמִי לֹא יָדַע בְּכָל זֹאת שֶׁכֶּתֶר תּוֹרָה הוּא הָעוֹלֶה עַל כֻּלָּם (ברכות נ״ה.).

כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳. בַּפְּסִיקְתָא (רבתי ט״ז) אָמְרוּ: כְּשֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״וְעָשׂוּ לִי״ וְגוֹ׳, נִבְהַל מֹשֶׁה וְאָמַר לְפָנָיו: ״הֲלֹא הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ״ וְגוֹ׳, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה סוֹבֵר, אֶלָּא עֶשְׁרִים קְרָשִׁים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לָדַעַת מִי עָמַד בְּסוֹד ה׳ וּמֹשֶׁה עַבְדּוֹ לָדַעַת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ בֵּינֵיהֶם, וַהֲגַם שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵם, עִם כָּל זֶה לֹא יִבָּצֵר דָּבָר מֵהַכְּתוּבִים.

וְנִרְאֶה לוֹמַר לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֻקְשָׁה לָהֶם שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת לַכָּתוּב מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם הוּא נִמְשָׁךְ לְמַטָּה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ תַּעֲשׂוּ״, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְכֵן״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו אֶלָּא ״כֵּן תַּעֲשׂוּ״, שֶׁהִיא גְּזֵרַת תְּחִלַּת מַה שֶׁאָמַר ״כְּכֹל אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳. וְאִם אָמְרוֹ ״כְּכֹל״ חוֹזֵר לְאָמְרוֹ ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״, לֹא הָיָה לוֹ לְהַפְסִיק בְּאָמְרוֹ ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״, אֶלָּא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״וְשָׁכַנְתִּי״ וְגוֹ׳. וּמִמַּה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״וְשָׁכַנְתִּי״, גִּלָּה ה׳ כִּי גָּמַר מַאֲמַר כְּלָלוּת הַמִּצְוָה וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בָּהּ ״כְּכֹל״ וְגוֹ׳, וְסָמַךְ עַל מַה שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה שִׁעוּר הַקְּרָשִׁים וְכָל הַכֵּלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ. וּמִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁנִּמְלַךְ אַחַר כָּךְ לוֹמַר ״כְּכֹל״ וְגוֹ׳, הַמַּשְׂכִּיל יָבִין שֶׁזֶּה הָיָה לְצַד דְּבָרִים שֶׁנּוֹלְדוּ בָּאֶמְצַע, שֶׁזּוּלַת זֶה מִתְּחִלָּה מַאי סָבַר שֶׁלֹּא אָמַר ״כְּכֹל״, וּלְבַסּוֹף מַאי סָבַר. וְנַשְׂכִּיל לָדַעַת מַה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת בָּאֶמְצַע, מֵהַתְּשׁוּבָה אַתָּה יוֹדֵעַ הַשְּׁאֵלָה, וְהַתְּשׁוּבָה הִיא כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי וְגוֹ׳. הָא לָמַדְתָּ שֶׁחָשַׁב יוֹתֵר, וְהַסְּבָרָא תַּצְדִּיק וּתְאַמֵּת זֶה, וְיוֹתֵר זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר. לְבָבְךָ יָבִין כִּי יֶשְׁנָהּ לִתְמִיהָה, וְהוּא אָמְרָם שֶׁאָמַר ״הֲלֹא שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, וְעַל זֶה הֻצְרַךְ לַהֲשִׁיבוֹ וְאָמַר לוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳, וְהֶרְאָהוּ תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן בְּאוֹתוֹ מַצָּב. וְהַכָּתוּב מֵעִיד עַל זֶה מֵאָמְרוֹ מַרְאֶה וְלֹא אָמַר אַרְאֶה לֶעָתִיד, וְאָז רָאָה כִּי הָיָה עֶשְׂרִים קְרָשִׁים וְגוֹ׳. וְטַעַם הָרְאִיָּה וְלֹא הִסְפִּיק בְּדִבּוּר, אֲבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בְּסָמוּךְ.

וְדֶרֶךְ זֶה נַעֲלֶה לְהָבִין דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (שמות לח:כב) ״וּבְצַלְאֵל וְגוֹ׳ עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה״, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ רַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ וְכוּ׳. מֹשֶׁה צִוָּה לִבְצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מִשְׁכָּן, אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל: ״מִנְהַג הָעוֹלָם לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה בַּיִת״ וְכוּ׳. אָמַר לוֹ: ״כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּצֵל אֵל הָיִיתָ, כִּי בְּוַדַּאי כָּךְ צִוָּה לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה אֵיךְ יִשְׁכַּח מֹשֶׁה מִצְוַת ה׳, חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיֵּאָמֵן עָלָיו דָּבָר כָּזֶה. וּלְהָבִין הָעִנְיָן יֵשׁ לְהָעִיר עוֹד כִּי כְּפִי סֵדֶר הַכָּתוּב רוֹאַנִי כִּי ה׳ הִקְדִּים מִצְוַת הַכֵּלִים תְּחִלָּה, אֶת הָאָרוֹן וְכַפֹּרֶת וּכְרוּבָיו, וְאַחַר כָּךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ הַמְּנוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ הַמִּשְׁכָּן, וּמֹשֶׁה אֱמֶת וּדְבָרָיו אֱמֶת, וְלָמָּה חָזַר מִדְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים?

אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, כִּי כְּשֶׁאָמַר ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן״, אָז בְּאוֹתוֹ מַצָּב הֶרְאָהוּ הַמִּשְׁכָּן בִּתְחִלָּה, וּכְשֶׁפֵּרַט לוֹ פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדִּים הַכֵּלִים, וְיֵשׁ בָּזֶה שְׁנֵי דְּרָכִים בְּדִבְרֵי ה׳: הָאֶחָד שֶׁיַּקְדִּים הַמִּשְׁכָּן כַּמּוּבָן מִפָּסוּק א׳ דִּכְתִיב אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וּמַה שֶׁהִקְדִּים ה׳ בְּסֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה אֶת הַכֵּלִים, לֹא לְהַתְחִיל בָּהֶם, אֶלָּא שֶׁהִתְחִיל מִמַּה שֶׁגָּמַר שֶׁהוּא תַּבְנִית הַכֵּלִים, וְהַשֵּׁנִי שֶׁכַּוָּנַת ה׳ הוּא לְהַקְדִּים הַכֵּלִים כַּסֵּדֶר שֶׁאָמַר ה׳ בִּפְרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְטַעַם שֶׁהִקְדִּים ה׳ בְּפָסוּק א׳ לוֹמַר אֶת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶם הַכֵּלִים הוּא לְצַד שֶׁהַתְּמִיהָה שֶׁהָיְתָה לְמֹשֶׁה ״שָׁמַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמִּשְׁכָּן, לָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה בְּהוֹרָאַת הַמִּשְׁכָּן כִּי קָטָן הוּא, וּבְאַגַּב הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי גַּם הֶרְאָהוּ עִם תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן תַּבְנִית הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בּוֹ. וְאוּלַי כִּי נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לוֹמַר כִּי אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים בְּהַפְלָגָה, וּכְשֶׁבָּא לְסַדֵּר סֵדֶר פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדִּים הַכֵּלִים.

וּמֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִתְּחִלָּה הִכְרִיעַ בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ שֵׁנִי, וּכְשֶׁדָּן לְפָנָיו בְּצַלְאֵל הִכְרִיעַ בִּסְבָרָא כַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַמִּדְרָשׁ (פסיקתא רבתי) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״וַדַּאי כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא״, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וַדַּאי״? אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי דְּרָכִים הַנִּזְכָּרִים, וּמִתְּחִלָּה בֵּרֵר אֶחָד מֵהֶם, וְעַתָּה חָזַר בּוֹ וְאָמַר בְּוַדַּאי כִּי הָאֱמֶת הוּא כִּדְבַר בְּצַלְאֵל. וְהִנֵּה לְצַד שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ה׳ בְּפֵרוּשׁ אֶת מִי יַקְדִּים, לֹא יֵאָמֵר עַל זֶה חָס וְשָׁלוֹם שֶׁשָּׁכַח דִּבְרֵי ה׳.

וְאַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לְפִי דְּבָרֵינוּ לְשׁוֹן הַמַּאֲמָר שֶׁאָמַר מֹשֶׁה: ״כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא״. אֵין הַכַּוָּנָה לוֹמַר שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ הִקְדִּים הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא פֵּרוּשׁ לְפִי סֵדֶר הַדְּבָרִים כֵּן נִשְׁמַע.

וְנִשְׁאַר לָתֵת טוּב טַעַם לָמָּה הֻצְרַךְ ה׳ לְהַרְאוֹתוֹ אֶת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא בָּאוּ הַדְּבָרִים אֶלָּא תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר ״שָׁמַיִם וּשְׁמֵי״ וְגוֹ׳, לָזֶה אִם הָיָה מֵשִׁיב ה׳ עֶשְׁרִים קְרָשִׁים וְכוּ׳, הָיָה שׁוֹמֵעַ מֹשֶׁה כִּי לֹא בָּא הַשִּׁעוּר אֶלָּא לוֹמַר כִּי יְקַבֵּל וְיִתְרַצֶּה ה׳ בְּבַיִת קָטָן כָּזֶה מִבְּלִי לְהַטְרִיחַ, וְאֵין בְּדִיּוּק שִׁעוּר זֶה מִצְוָה, וְלוּ יִהְיֶה שֶׁיֹּאמַר ה׳ אֵלָיו בְּצַו לָצָו שֶׁלֹּא יוֹסִיף, עִם כָּל זֶה עֲדַיִן יֶשְׁנוֹ שֶׁהוּא לְטַעַם הִסְתַּפְּקוּת בַּמּוּעָט, אֲשֶׁר עַל כֵּן הֶרְאָהוּ ה׳ תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן דְּמוּת שֶׁהוּא לְמַעְלָה, וּבָזֶה יַצְדִּיק כִּי זוֹ מִצְוָתוֹ לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בְּסֵדֶר זֶה שֶׁהִקְדִּים וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם קוֹדֶם אָמְרוֹ כְּכֹל, לוֹמַר לוֹ עִנְיָן גָּדוֹל כִּי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה וְהַדְרָגוֹתֶיהָ לֹא בְּגֶדֶר הַמִּסְפָּר, כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וּגְבוֹהִים. הֲלֹא תִמְצָא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג,ז) אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שְׁכִינָה עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ:כא) ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי״, וְאָמְרוּ עַל שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה וַחֲמִשָּׁה וַעֲשָׂרָה, וְכָל אֶחָד כְּפִי הַדְרָגָתוֹ. וְאָמְרוּ עוֹד (בראשית רבה עד) שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, כִּי מִטַּעַם זֶה לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְהָאָבוֹת עַד שֶׁהָיוּ הַבָּנִים בְּמִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא. מִכָּאן תָּקִישׁ וְתָדִין כִּי הַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה הֵם מֵאֶחָד עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְזֶה בִּבְחִינַת הַמִּסְפָּר וּבִבְחִינַת הָאֵיכוּת כַּמָּה הַדְרָגוֹת מֵאֶחָד לְאֶחָד עַד אֵין קֵץ. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, כַּאֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה שֶׁיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ, לֹא יָדַע מֹשֶׁה הַדְרָגוֹת שֶׁל בְּחִינַת הַשּׁוֹכֵן כַּמָּה שִׁעוּרָהּ. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְדִבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, סָמַךְ כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ לְוְשָׁכַנְתִּי, לוֹמַר כִּי אוֹתָהּ בְּחִינָה הַמְדַבֶּרֶת עִמּוֹ כְּשִׁעוּר אוֹתָהּ הַמֶּרְכָּבָה אֲשֶׁר הָיָה מַרְאֵהוּ יִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם. וּכְפִי זֶה תִּהְיֶה נִקְשֶׁרֶת תֵּיבַת כְּכֹל וְגוֹ׳ עִם וְשָׁכַנְתִּי וְגוֹ׳.

וְכֵן תַּעֲשׂוּ. הִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהֶרְאָהוּ תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן לוֹמַר כָּזֶה תַּעֲשׂוּ, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, אַל יִקְשֶׁה לְךָ, אִם כֵּן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, כִּי תִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בִּשְׁבוּעוֹת יז, א וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְכוּ׳ שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְהָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתוּמִּים וְסַנְהֶדְרִין. מְנָא הָנֵי מִלֵּי? אָמַר רַב שִׁימִי אָמַר קְרָא: ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה וְגוֹ׳ וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ - לְדוֹרוֹת. הִנֵּה כִּי בָאָה ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְצַוּוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה לְדוֹרוֹת. וְדַע שֶׁדְּרָשַׁת ״לְדוֹרוֹת״ דּוֹרֵשׁ לָהּ הַתַּלְמוּד מִתֵּיבַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, לֹא מִתּוֹסֶפֶת וָא״ו לְבַד, כִּי לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ אֶלָּא יִתּוּר תֵּיבַת וָא״ו, אֵין כָּאן יִתּוּר, כִּי אִם הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב ״כֵּן תַּעֲשׂוּ״ לֹא הָיָה נִשְׁמָע כַּוָּנַת הַהוֹדָעָה שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁעָבְרוּ הַדְּבָרִים בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין ה׳, וְיִהְיֶה קָשֶׁה לִי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי ה׳ לָמָּה לֹא אָמַר ״כְּכֹל״ וְגוֹ׳ קֹדֶם אָמְרוֹ ״וְשָׁכַנְתִּי״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכָּל תֵּיבַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ מְיֻתֶּרֶת. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם בִּשְׁבוּעוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכֵן תַּעֲשׂוּ, קְרָא יְתֵירָה לְמִדְרַשׁ לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. וְטַעְמוֹ שֶׁל רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לֹא מִטַּעֲמֵנוּ, אֶלָּא לְצַד שֶׁפֵּרֵשׁ ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי״ וְגוֹ׳ שֶׁהוּא מְחֻבָּר לְמַעְלָה ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגוֹ׳ כְּכֹל״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן הֲרֵי בָּא הַדָּבָר לְעִכּוּב שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב לְהִתְנַדֵּב לַעֲשׂוֹת גָּדוֹל, אִם כֵּן ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לָמָּה לִי? לְדוֹרוֹת. וּלְדַרְכֵּנוּ שֶׁהָלַכְנוּ לְשִׁיטַת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי אָמְרוֹ כְּכֹל וְגוֹ׳ בָּא לְהָשִׁיב לְמֹשֶׁה עִכּוּב הַשִּׁעוּר מִמַּה שֶׁהֶרְאָה לוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ בַּשָּׁמַיִם, מִזֶּה יַרְגִּישׁ שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ.

וְרָאִיתִי לְהָרַב אִבְּן עֶזְרָא שֶׁפֵּרֵשׁ ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל הַכֵּלִים, לְפִי שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בִּתְחִלָּה אֶלָּא ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״. וְלֹא נָתַן לֵב הָרַב לוֹמַר טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל הַכֵּלִים, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁמְּצַוֶּה בְּסָמוּךְ עַל פְּרָטוּת כָּל הַכֵּלִים. בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁאָמַר ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״ הִיא כְּלָלוּת הַמִּצְוָה וְטַעְמָהּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִקְדָּשׁ לִשְׁכֹּן ה׳ בְּתוֹכוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר אוֹפְנֵי הַבִּנְיָן, מַה שֶׁאֵין טַעַם זֶה צוֹדֵק בְּמַאֲמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל עֲשִׂיַּת הַכֵּלִים, אִם לֹא שֶׁתֹּאמַר כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁדָּרְשׁוּ לְדוֹרוֹת. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה מַעֲלִים עֵינָיו מֵאוֹר הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵאִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא דִּבְרֵי רַמְבַּ״ן ז״ל שֶׁהִשִּׂיג עַל דִּבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁאָמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, וְאָמַר: וְלֹא יָדַעְתִּי אִם יִהְיֶה זֶה אֱמֶת שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת כְּלֵי בַּיִת עוֹלָמִים כְּתַבְנִית אֵלּוּ, וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת עָשָׂה עֶשְׁרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים רֹחַב״ (דברי הימים ב ד:ח), עַד כָּאן. מִדְּבָרָיו נִרְאֶה כִּי נֶעֶלְמָה מִלִּפְנֵי זִכְרוֹנוֹ סוּגְיַת מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת, שֶׁדִּבְרֵי רַשִׁ״י הֵם דִּבְרֵי הַגְּמָרָא, וּמַה מָקוֹם לַחְלוֹק עַל הַתַּלְמוּד. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁסּוֹבֵר רַמְבַּ״ן כִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, אֵין הַכַּוָּנָה עַל שִׁעוּר הַכֵּלִים אֶלָּא עַל דְּבָרִים הָאֲמוּרִים שָׁם שֶׁצָּרִיךְ מֶלֶךְ וְנָבִיא וְכוּ׳ וְשִׁבְעִים וְאַחַת סַנְהֶדְרִין, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי מִי מֵפִיס. וְעוֹד לִדְבָרָיו מַה מַקְשֶׁה שָׁם בַּגְּמָרָא מִמְּשִׁיחַת כֵּלִים שֶׁמְּקַדֶּשֶׁת כֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה וְלֹא בִּשְׁאָר כֵּלִים שֶׁעָשׂוּ זוּלַת מֹשֶׁה, וְהֻצְרַךְ הַשַּׁ״ס לְהָבִיא לָהֶם רְאָיָה מֵהַפָּסוּק, וְהָיָה יָכוֹל לוֹמַר כִּי לֹא לְכָל הַפְּרָטִים אָמַר הַכָּתוּב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת אֶלָּא לַדְּבָרִים שֶׁמָּנוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה?

אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מִמִּזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה. וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁרָצָה לְיַשֵּׁב וְאָמַר כִּי אֵין כַּוָּנַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ עַל הַשִּׁעוּר מַמָּשׁ, אֶלָּא עַל דּוּגְמַת תְּכוּנַת הַבִּנְיָן הָרֹחַב בְּעֵרֶךְ הָאֹרֶךְ וְגֹבַהּ לְפִי עֵרֶךְ אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ, אֲבָל לְעִנְיַן הַגֹּדֶל אֵין קְפֵידָא. וְלָזֶה כְּשֵׁם שֶׁמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הָיָה ה׳ עַל ה׳, כְּמוֹ כֵן עָשׂוּ לְדוֹרוֹת מְרֻבָּע עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים. וְנִסְתַּיֵּעַ הָרַב מִדִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק הַזּוֹרֵק (שבת צח:) שֶׁהִקְשׁוּ לְמָה שֶׁנִּשְׁמַע מִדִּבְרֵי הַשַּׁ״ס כִּי רֹחַב הַמִּשְׁכָּן הָיָה עֶשֶׂר אַמּוֹת, מִנַּיִן לָהֶם זֶה, וְדִלְמָא רָחְבּוֹ אַחַד עָשָׂר אַמּוֹת וְכוּ׳. וְתֵרֵץ רַבִּי יְהוּדָה דְּמִבֵּית עוֹלָמִים יָלְפִינַן לָהּ, שֶׁהָיָה אָרְכּוֹ שִׁשִּׁים אַמָּה וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים, הָכִי נַמִּי בַּמִּשְׁכָּן רָחְבּוֹ שְׁלִישׁ אָרְכּוֹ, וּכְתִיב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, עַד כָּאן. וְהִקְשָׁה הָרַב עַל זֶה, אִם כֵּן לָמָּה לֹא עָשָׂה הַגֹּבַהּ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ כִּתְכוּנַת מִזְבַּח מֹשֶׁה שֶׁעָשָׂה שָׁלֹשׁ גֹּבַהּ לְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְרֹחַב, וּלְפִי שִׁעוּר זֶה יַעֲלֶה לְמִזְבַּח שְׁלֹמֹה שֶׁהָיוּ בּוֹ עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, שְׁנֵים עָשָׂר גֹּבַהּ. וְתֵרֵץ כִּי כָּךְ בָּאָה הַהֲלָכָה שֶׁלֹּא אָמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֶלָּא עַל אֹרֶךְ וְרֹחַב לְבַד וְלֹא עַל הַגֹּבַהּ, עַד כָּאן.

וּלְפִי דַּעְתִּי אֵין דִּבְרֵי הָרַב נִרְאִים, כִּי מַה שֶׁכָּתַב כִּי ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת לֹא בָּאָה אֶלָּא עַל תְּכוּנַת הַבִּנְיָן וְלֹא עַל שִׁעוּרוֹ, לֹא יְקֻבְּלוּ הַדְּבָרִים מִפִּיו בְּלֹא הוֹכָחָה מֵהַשַּׁ״ס. וְאִם מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא, יוֹתֵר יֵשׁ לְהַנִּיחַ הַדָּבָר בְּצָרִיךְ עִיּוּן מִלִּבְדוֹת מִדַּעְתֵּנוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם עַל מַה שֶׁיִּסְמֹכוּ. וּמַה שֶׁהוֹכִיחַ מִתֵּרוּץ רַבִּי יְהוּדָה, וְגַם עָלָיו אֲנִי דָּן, וְעוֹד אֵינוֹ הוֹכָחָה כִּי רַבִּי יְהוּדָה לֹא סָמַךְ תֵּרוּצוֹ עַל דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. וּמַה שֶׁכָּתַב הָרַב בְּהֶעְתֵּק דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה ״וּכְתִיב וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֵינָם מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא הָרַב לְהַצְדִּיק דְּבָרָיו אָמַר כֵּן. וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה הוּא כִּי גִּלּוּי מִלְּתָא הוּא אוֹמֵר, כִּי מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁהָיָה בְּבֵית עוֹלָמִים עֶשְׂרִים עַל שִׁשִּׁים, וְכָאן בַּמִּשְׁכָּן יֵשׁ סָפֵק אִם הָיָה עֶשְׂרִים אֹרֶךְ וַעֲשָׂרָה רֹחַב אוֹ אַחַד עָשָׂר, יִתְגַּלֶּה הַסָּפֵק מִבֵּית עוֹלָמִים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה לָהֶם אֵיזוֹ רְאָיָה לִלְמֹד סֵדֶר זֶה מִבֵּית עוֹלָמִים וְלֹא מִדְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לֹא הִזְכִּיר רַבִּי יְהוּדָה דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְחַזֵּק תֵּרוּצוֹ. וְעוֹד מַה שֶׁהוֹסִיף לְהַקְשׁוֹת מֵהַגֹּבַהּ וְאָמַר כִּי בָּאָה הַהֲלָכָה מֵהַר סִינַי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ אֶלָּא עַל תְּכוּנַת הָרִבּוּעַ וְלֹא עַל תְּכוּנַת הַגֹּבַהּ לְשִׁעוּר הָרִבּוּעַ.

דַּע כִּי נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים נט:) רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יוֹסֵי סוֹבֵר כִּי כָל מִזְבְּחוֹת הַנְּחֹשֶׁת, בֵּין מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, בֵּין מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, בֵּין מַה שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי גוֹלָה וְשֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת - כֻּלָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת גֹּבַהּ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה - מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה לְבַד, עַד כָּאן. וּסְבָרָא זוֹ הֲלָכָה הִיא (רמב״ם הלכות בית הבחירה פ״ב), וְסוּגְיַת פֶּרֶק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות צז.) כְּדַעַת זוֹ מַגֶּדֶת. וְלִסְבָרָא זוֹ אֵין קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי קֻשְׁיָא כָּל עִקָּר, וְרַבִּי יְהוּדָה חוֹלֵק וְסוֹבֵר דְּבָרִים כִּכְתָבָן - שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. וְהִנֵּה קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי אֵינָהּ צוֹדֶקֶת אֶלָּא לִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה, וּמִן הָרָאוּי לֹא הָיָה מְדַבֵּר דְּבָרָיו בְּדֶרֶךְ פְּשִׁיטוּת שֶׁנִּרְאֶה כִּי הֵם דְּבָרִים מֻסְכָּמִים אֲשֶׁר לֹא כֵן הוּא. וּמַה שֶׁתֵּרֵץ הָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי כָּךְ בָּאָה הַהֲלָכָה וְכוּ׳, מִסּוּגְיַת שְׁבוּעוֹת לֹא מַשְׁמַע כֵּן, מִמַּה שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס אַמַּתַנִיתִין דְּאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעֲזָרוֹת וְכוּ׳ מְנָא הָנֵי מִלֵּי, וּמְתָרֵץ רַב שִׁימִי דְּאָמַר קְרָא ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁשׁוֹאֵל הַשַּׁ״ס מְנָא הָנֵי מִלֵּי וְהֻצְרַךְ רַב שִׁימִי לְתָרֵץ, שְׁמַע מִנָּהּ כִּי הַשּׁוֹאֵל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ גַּם כֵּן הַהֲלָכָה שֶׁאָמַר הָרַב שֶׁבָּאָה עַל הַגֹּבַהּ שֶׁאֵינָהּ לְדוֹרוֹת, שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ הַהֲלָכָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דְּרָשַׁת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת שֶׁעַל מַשְׁמָעוּתָהּ בָּאָה הַהֲלָכָה. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, לָמָּה לֹא הִקְשָׁה הַשּׁוֹאֵל עַצְמוֹ מִגֹּבַהּ הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ שְׁלֹמֹה כְּשֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהִיא קֻשְׁיַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי עַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ תֵּרוּץ אֶלָּא בַּהֲלָכָה שֶׁבָּאָה עַל זֶה, וַהֲלָכָה זוֹ לֹא יְדָעָהּ הַשּׁוֹאֵל כַּנִּזְכָּר. וְיֵשׁ עוֹד לְהוֹכִיחַ מֵעֹמֶק הַסּוּגְיָא כִּי לֹא הָיְתָה הֲלָכָה בָּזֶה, וְדִבְרֵי הָרַב שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק.

וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי אֵין קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מֵהַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, וְלֹא קֻשְׁיַת רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי מֵהַגּוֹבַהּ קֻשְׁיָא. וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ בָּרַיְתָא עֲרוּכָה בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים סב,א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן, קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִבּוּעַ מְעַכְּבִין, מִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵינָם מְעַכְּבִין. וְקָאָמַר בְּשַׁ״ס מְנָא הָנֵי מִילֵי? דְּאָמַר קְרָא ״הַמִּזְבֵּחַ״ לְעַכֵּב, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי מִזְבֵּחַ עַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתוֹ מֵעֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים, וְהַגּוֹבַהּ גַּם כֵּן יָכוֹל הָיָה לַעֲשׂוֹתוֹ יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְאִם כֵּן מַה מָקוֹם לְקֻשְׁיַת הָרַב מִמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה כִּי אֵין מְעַכֵּב גּוֹבַהּ וְרוֹחַב וְאוֹרֶךְ. וְגַם הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי זַ״ל נֶעְלַם מֵעֵינָיו דִּבְרֵי הַבָּרַיְתָא, וְחָשַׁב כִּי לֹא הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹתֵר מִשִּׁעוּר זֶה, וְגַם הַגּוֹבַהּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה חָמֵשׁ עַל שָׁלֹשׁ גּוֹבַהּ וְלֹא עַל יוֹתֵר, וְהֻצְרַךְ לְתָרֵץ שְׁנֵי הַתֵּרוּצִים הַכְּחוּשִׁים. וְהִנֵּה שָׁתַלְתִּי לְךָ עֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְתֶחֱזַק בּוֹ בַּל תִּמּוֹט, כִּי אָמְרוֹ ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ הוּא עַל דְּבָרִים הַמְעַכְּבִין בַּמִּזְבֵּחַ מְדַבֵּר, שֶׁהֵם קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִבּוּעַ כִּדְקָתָנֵי בַּבָּרַיְתָא, וְגַם שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מֵחָמֵשׁ אַמּוֹת רוֹחַב וְחָמֵשׁ אַמּוֹת אוֹרֶךְ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְחִיתֶנּוּ מִמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.

אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לָדַעַת שְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הָיוּ לְעִכּוּבָא, וּבְבֵית עוֹלָמִים לֹא הָיוּ מְעַכְּבִין. וְאַדְרַבָּה, כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה שֶׁאֵין בּוֹנִים אֶלָּא בַּאֲבָנִים אוֹ בִּלְבֵנִים. וְהִנֵּה הֲבִינוֹתִי בְּכָל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּמִשְׁפְּטֵי בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וָאֶרְאֶה כִּי בִּשְׁלֹשָׁה כֵּלִים כָּתַב שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹת כֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, וְהֵם: הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה וּמִזְבַּח הַזָּהָב, וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם (מנחות צט,ב). אֲבָל שְׁאָר כֵּלִים וְצוּרַת הַבַּיִת אֵין לָקַחַת שִׁעוּר לְדוֹרוֹת מִמַּעֲשֵׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. וּלְפִי זֶה הָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לֹא בָּאָה מִצְוַת ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת אֶלָּא בַּכֵּלִים. וְאֵין זֶה אֱמֶת, כִּי בַּגְּמָרָא דְּרָשׁוּהוּ לְעִנְיַן קִדּוּשׁ הָעֲזָרָה, וְזֶה יַגִּיד שֶׁגַּם עַל הַבַּיִת בָּאָה הַמִּצְוָה לְדוֹרוֹת. וְעוֹד, גַּם בַּכֵּלִים רוֹאַנִי שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה כְּרוּבִים שְׁנִיִּים, וּמְשֻׁנִּים הַרְבֵּה מִכְּרוּבִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה (מלכים א ו), וְכַמָּה שִׁנּוּיִים הָיוּ בִּשְׁאָר הַכֵּלִים.

וְהִנֵּה בְּהַשְׂכָּלָה מוּעֶטֶת בָּעִנְיָן אֵין שׁוּם קֻשְׁיָא כְּלָל, כִּי יֵשׁ לָדַעַת כִּי כָל בִּנְיַן הַבַּיִת וְהַכֵּלִים לֹא עֲשָׂאָם שְׁלֹמֹה כְּפִי אֲשֶׁר נִרְאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ לְפָאֵר, אֶלָּא עַל פִּי נָבִיא, וְגַם הַנָּבִיא הִגִּיד כִּי לֹא דִּבְרֵי נְבוּאָתוֹ הִגִּיד אֶלָּא דִּבְרֵי קַבָּלָתוֹ, דִּכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יא) ״וַיִּתֵּן דָּוִד לִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ תַּבְנִית הָאוּלָם וְגוֹ׳ וְתַבְנִית כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ וְגוֹ׳ הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל כָּל מְלֶאכֶת הַתַּבְנִית״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב עוֹד (רש״י דברי הימים א כח:יב) ״אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָהוּ שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַגָּדַת שְׁמוּאֵל (מדרש שמואל פרק טו): רַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ׳ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְסָרָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲמִידָה לְמֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, יְהוֹשֻׁעַ מְסָרָהּ לַזְּקֵנִים בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב ״וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ וַיִּתְיַצְּבוּ״ וְגוֹ׳, זְקֵנִים מְסָרוּהָ לַנְּבִיאִים בַּעֲמִידָה, נְבִיאִים מְסָרוּהָ לְדָוִד בַּעֲמִידָה וְכוּ׳, דָּוִד לִשְׁלֹמֹה וְכוּ׳, וְאוֹמֵר ״הַכֹּל בִּכְתָב״ וְגוֹ׳ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה לִדָּרֵשׁ, ״מִיַּד ה׳״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּמָסוֹרֶת, ״עָלַי הִשְׂכִּיל״ מְלַמֵּד שֶׁנִּתְּנָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד כָּאן. הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי כָּל מַה שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה בַּבַּיִת הָיָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְהַכֹּל כָּתוּב בַּסֵּפֶר גָּלוּי לְדוֹרְשֵׁי תּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

וְכֵן תִּמְצָא שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כח:יט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהַכֹּל דָּרַשׁ שְׁמוּאֵל מִן הַתּוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה, דָּרַשׁ אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים וְגוֹ׳ יִהְיוּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת, עַד כָּאן. וּמִן הַסְּתָם יִהְיֶה כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִרְמָז בַּתּוֹרָה לַמְּבִינִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וּלְפִי זֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת הֵם עַל דְּבָרִים שֶׁלֹּא בָּא עֲלֵיהֶם הַהַפְכִּיּוּת בַּתּוֹרָה, כַּמּוּשְׂכָּל לִמְבִינֵי מַדָּע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. בָּזֶה יִתְנַהֲגוּ עַל פִּי מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בְּמִשְׁכַּן מִדְבָּר, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁפַּט מִקְדַּשׁ עוֹלָמִים לֹא תִּהְיֶה לָהֶם סְתִירָה מִפָּסוּק ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לַעֲמֹד בּוֹ בִּשְׁאָר הַפְּרָטִים שֶׁלֹּא בָּאָה עֲלֵיהֶם הַהֲלָכָה, וְהָבֵן.

וּלְדֶרֶךְ זֶה גַּם כֵּן נִרְתַּק חֶבֶל קֻשְׁיַת רַמְבַּ״ן מֵעַל רַשִׁ״י, וְגַם נִתְרַפֵּא כְּאֵבוֹ שֶׁל רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי בְּעִנְיַן שִׁעוּר גֹּבַהּ מִזְבֵּחַ, לוּ יְהֵא שֶׁהָיָה גֹּבַהּ מִזְבֵּחַ מִדְבָּר מְעַכֵּב.

וְלֶהֱיוֹת שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנִּתְּנָה לִדְרֹשׁ בִּנְיָנָהּ שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים מִן הַתּוֹרָה, אָמַרְתִּי לִטּוֹל חֵלֶק בִּדְרָשָׁה זוֹ בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה פְּרָטִים. וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: תְּחִלַּת דִּבֶּר ה׳ אָמַר וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְגָמַר אוֹמֶר תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְעָשׂוּ לִי מִשְׁכָּן״. הָא לָמַדְתָּ כִּי עַל שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת צִוָּה, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן. וְרָמַז מַעֲשֵׂהוּ בְּאָמְרוֹ חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִשְׁכָּן מִדְבָּר תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמִקְדַּשׁ עוֹלָם הָרָמוּז בְּאָמְרוֹ וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ. וּמֵעַתָּה מַאֲמַר וְכֵן תַּעֲשׂוּ לְדוֹרוֹת אֵינוֹ נוֹהֵג בִּפְרָט זֶה שֶׁל שִׁעוּר תַּבְנִית הַבַּיִת, וְעוֹדֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּשְׁבוּעוֹת (שבועות טו,א) לְעִנְיַן נָבִיא וְסַנְהֶדְרִין וְכוּ׳.

עוֹד מָצִינוּ (מלכים א ו:כג) שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה שְׁנֵי כְּרוּבִים שְׁנִיִּים נוֹסָפִים עַל מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, וְנִמְצְאוּ אַרְבָּעָה כְּרוּבִים אֲשֶׁר לֹא צִוָּה ה׳, גַּם מְשֻׁנִּים שִׁנּוּי גָּדוֹל מִכְּרוּבֵי מֹשֶׁה.

וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב רְמָזָם בְּמַה שֶׁאָמַר (שמות כה:יח) ״וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים וְגוֹ׳ מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת, וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד וְגוֹ׳ וּכְרוּב אֶחָד״ וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים הַמַּעֲשֶׂה ״וְעָשִׂיתָ״ ״וַעֲשֵׂה״. עוֹד קָשֶׁה שֶׁכָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, כִּי מֵאָמְרוֹ ״מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת״ מוּבָן הוּא שֶׁכְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה וְגוֹ׳. עוֹד קָשֶׁה לָמָּה אָמַר עוֹד ״עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו״?

אָכֵן רָמַז ה׳ לְמַעֲשֵׂה שְׁנֵי כְּרוּבִים שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּבֵית עוֹלָמִים מִלְּבַד כְּרוּבִים שֶׁיַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה. כְּנֶגֶד מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לְפִי שָׁעָה אָמַר וְעָשִׂיתָ לְנוֹכֵחַ כִּי הוּא יַעֲשֶׂה בַּמִּשְׁכָּן, וּכְנֶגֶד כְּרוּבֵי בֵּית עוֹלָמִים שֶׁרָמַז בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר וַעֲשֵׂה, לֹא דִּבֵּר אֵלָיו לְנוֹכֵחַ אֶלָּא כִּמְצַוֶּה עַל עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת לִזְמַן אַחֵר, שֶׁמִּלְּבַד שְׁנֵי כְּרוּבִים הַנִּזְכָּרִים שֶׁהֵם מִקְּצוֹת הַכַּפֹּרֶת, עוֹד יַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה אַחֵר כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וְאֵלּוּ הֵם בִּפְנֵי עַצְמָן כְּמוֹ שֶׁכֵּן עֲשָׂאָם שְׁלֹמֹה (מלכים א ו:כג-לב) שֶׁהָיוּ רַגְלֵיהֶם נוֹגְעִים בָּאָרֶץ וְלֹא בִּקְצֵה הַכַּפֹּרֶת. וּפֵרוּשׁ מִקָּצָה בְּמָקוֹם שֶׁכָּלָה קְצָתוֹ, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּתֵבַת מִזֶּה לוֹמַר מִלְּבַד זֶה וְחוֹזֵר אֶל הַכְּרוּב שֶׁהִזְכִּיר. וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְהַתְנוֹת הַכָּתוּב וְאָמַר כְּנֶגֶד כְּרוּבִים שֶׁיַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה אָמַר מִן הַכַּפֹּרֶת, פֵּרוּשׁ מִגּוּפוֹ שֶׁל כַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁזָּכַרְתִּי בִּתְחִלַּת דְּבָרַי שְׁנֵי כְּרוּבִים. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה שֶׁחוֹזֵר אֶל הַכְּרוּבִים הַשְּׁנִיִּים, לָזֶה הִזְכִּיר פַּעַם שְׁנִיָּה תַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וַעֲשֵׂה״, אֶלָּא לוֹמַר כִּי אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמַעֲשֵׂה שֶׁל כְּרוּבֵי הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא בְּמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה הוּא מְדַבֵּר, וְלָזֶה אָמַר לְנוֹכֵחַ תַּעֲשׂוּ. וְעוֹד הֵעִיר ה׳ לַהֲבִינְךָ כֵּן בְּמַה שֶׁאָמַר אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּירָם כֵּיוָן שֶׁבָּהֶם הוּא עוֹסֵק, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא תַּעֲשֵׂם אוֹ תַּעֲשֶׂה אוֹתָם, וּמֵאָמְרוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרוּבִים גִּלָּה שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמַה שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא בְּמַה שֶׁלִּפְנֵי פָנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְאָמְרוֹ עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיַּעַמְדוּ עַל קְצֵה הַכַּפֹּרֶת, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הֵן אֱמֶת שֶׁיִּהְיוּ מִגּוּפוֹ שֶׁל כַּפֹּרֶת אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁיְּרַדֵּד לָהֶם רַגְלֵיהֶם וְיַעֲמִידֵם בָּאָרֶץ וְלֹא עַל כַּפֹּרֶת הָאָרוֹן, לָזֶה אָמַר עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה הַעֲמָדָתָם עַל קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת מַמָּשׁ, מַה שֶׁלֹּא הִתְנָה כֵן בַּשְּׁנַיִם שֶׁל בֵּית עוֹלָמִים.

וַהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל אָמַר הַכָּתוּב כְּסֵדֶר כָּל הָאָמוּר, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁכָּל הָאָמוּר בַּכָּתוּב יֶשְׁנוֹ בְּמַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן שֶׁל מִדְבָּר, וְיִשְּׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעַם הַכֶּפֶל שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁתַּעֲשֶׂה שְׁנַיִם לְכָל קָצֶה וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם בְּדִבְרֵי רַשִׁ״י (שמות כה:יט). וְהִנֵּה אִם לֹא הָיָה לְטַעַם שֶׁרָצָה לִרְמֹז עַל כְּרוּבִים הַשְּׁנִיִּים שֶׁיַּעֲשֶׂה לֶעָתִיד, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתֹּב תְּחִלָּה סְתָם ״וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרוּבִים״ וְלַחְזֹר לְהָסִיר הַטָּעוּת שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב שְׁנַיִם מִכָּל צַד, וְיֹאמַר ״כְּרוּב אֶחָד״ וְגוֹ׳, וּמִתְּחִלָּה הָיָה לוֹ לִכְתֹּב ״וְעָשִׂיתָ כְּרוּב אֶחָד מִקְּצֵה הַכַּפֹּרֶת וּכְרוּב אֶחָד וְגוֹ׳ תַּעֲשֶׂה אוֹתָם״. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וּפְשַׁט הַכְּתוּבִים בִּמְקוֹמוֹ מֻנָּח, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא מַה שֶׁפֵּרַשׁ שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בְּפָסוּק (שמות כז:יח) ״חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים״ אֵין זֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב אֶלָּא דְּרָשָׁה, וְלֹא נֶעֱקַר הַפְּשָׁט. גַּם לְדַרְכֵּנוּ, הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ לִפְשַׁט הַכָּתוּב, יֶשְׁנָהּ לַדְּרָשָׁה מִכֹּחַ הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשֵׁנוּ בְּסָמוּךְ. וְעוֹד תִּמְצָא כִּי כָאן בְּמִצְוַת ה׳ דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת וַעֲשֵׂה לְדַיֵּק מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַעֲשֶׂה בְּצַלְאֵל לֹא אָמַר ״וַיַּעַשׂ״, יַסְפִּיק בְּהֶעָרָה.

וּמִזְבַּח הַזָּהָב מָצִינוּ (מלכים א ז:מח) שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה אַחֵר וְגָנַז לְשֶׁל מֹשֶׁה, כַּמְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות צט,א) שֶׁהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה יֵשׁ בּוֹ מַחְלֹקֶת אִם לֹא הָיוּ מְסַדְּרִין וּמַדְלִיקִין (אֶלָּא) בּוֹ אוֹ גַּם בִּשְׁאָר שֻׁלְחָנוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה הָיוּ מְסַדְּרִים וּמַדְלִיקִין לִפְעָמִים בָּזֶה וְלִפְעָמִים בָּזֶה, אֲבָל מִזְבַּח הַזָּהָב דָּבָר מֻסְכָּם שֶׁנִּגְנַז וְלֹא שִׁמְּשׁוּ אֶלָּא בְּשֶׁל שְׁלֹמֹה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה גָּנַז שֶׁל מֹשֶׁה.

וְנִרְאֶה כִּי הַתּוֹרָה רָמְזָה הַדָּבָר בְּמַה שֶׁעָקְרָה סֵדֶר מִצְוַת מִזְבַּח הַזָּהָב מִמָּקוֹם שֶׁהָיָה רָאוּי לְצַוּוֹת עָלָיו, כִּי תִמְצָא כִּי מִתְּחִלָּה הִתְחִיל בָּאָרוֹן שֶׁהוּא פְּנִימִי פְּנִימִיִּים, וְאַחַר כָּךְ הַכַּפֹּרֶת, וְאַחַר כָּךְ הַשֻּׁלְחָן, וְאַחַר כָּךְ הַמְּנוֹרָה, וְאַחֲרֵיהֶם הַמִּשְׁכָּן יְרִיעָיו קְרָשָׁיו עַמּוּדָיו אֲדָנָיו, וְאַחֲרָיו מִזְבַּח הַחִיצוֹן, וְאַחֲרָיו חֲצַר הַמִּשְׁכָּן, וְאַחֲרָיו הַשֶּׁמֶן וּבִגְדֵי שָׁרֵת לְאַהֲרֹן וְקָרְבְּנוֹת הַחִנּוּךְ וְהַתְּמִידִין, וְאַחַר כָּל זֶה צִוָּה מִזְבַּח הַזָּהָב. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְגָּשָׁה גְּדוֹלָה בְּשִׁנּוּי גָּדוֹל כָּזֶה, וְרָמַז בָּזֶה שֶׁדִּינוֹ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, כִּי הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו הָרָאוּי לְבֵית עוֹלָמִים יְשַׁמֵּשׁ לְבֵית עוֹלָמִים, כְּגוֹן הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁים בְּבֵית עוֹלָמִים, וּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבֵית עוֹלָמִים כְּגוֹן מִשְׁכָּן וְכֵלִים שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ, גַּם מִזְבַּח הַחִיצוֹן שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ הַקְפָּדָה אֶלָּא בְּרִבּוּעַ וּבַמִּקְדָּשׁ הָיוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹתוֹ גָּדוֹל לְצַד הַצֹּרֶךְ, אֲבָל מִזְבַּח הַזָּהָב הֲגַם שֶׁלֹּא תִשְׁתַּנֶּה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהוּא הַקְטָרַת חֲצִי מָנֶה בַּבֹּקֶר וַחֲצִי מָנֶה בָּעֶרֶב, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית עוֹלָמִים, וְעָשָׂה אַחֵר וּגְנָזוֹ לַחֲלוּטִין מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בְּשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁהֲגַם שֶׁעָשָׂה עֲשָׂרָה - שֶׁל מֹשֶׁה עוֹלֶה עַל כֻּלָּן. וְעִנְיַן רְמִיזוֹת מַעֲשֵׂה בֵּית עוֹלָמִים אֵינוֹ אֶלָּא רֶמֶז בְּעָלְמָא.