שְׁמוֹת כ״ו · ז׳

וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃

במילים פשוטות

הכתוב עובר לשכבה שמעל יריעות המשכן: יריעות עזים לאוהל שיפרש על המשכן, אחת עשרה יריעות. רש״י מבאר שיריעות אלו עשויות מנוצת העזים (משיער העזים), ותפקידן להיפרש מעל היריעות התחתונות ולשמש להן כגג ומכסה. אבן עזרא מבאר ש״לאוהל״ פירושו להיות אוהל, ושהמילה ״אותם״ שבסוף הפסוק היא תוספת ביאור החוזרת אל יריעות העזים. שכבת יריעות זו, המרובה ביריעה אחת על היריעות התחתונות, מגנה על היריעות המעוטרות שמתחתיה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יריעת עזים. מִנּוֹצָה שֶׁל עִזִּים:

לאהל על המשכן. לִפְרֹשׂ אוֹתָן עַל הַיְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְתַעְבֵּד יְרִיעָן מְעַזֵי לִפְרָסָא עַל מַשְׁכְּנָא חֲדָא עֶסְרֵי יְרִיעָן תַּעְבֵּד יָתְהוֹן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ועשית יריעות עזים לאהל. להיות אהל:

ומלת אותם. תוספת ביאור, כי הוא שבה אל יריעות עזים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן. כִּי הַמִּשְׁכָּן לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁיְּאַהֵל, אֲבָל שֶׁיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים סָבִיב לְכִסֵּא, שֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל