וכפלת את היריעה הששית. הָעוֹדֶפֶת בְּאֵלּוּ הָעֶלְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִן הַתַּחְתּוֹנוֹת:
אל מול פני האהל. חֲצִי רָחְבָּה הָיָה תָלוּי וְכָפוּל עַל הַמָּסָךְ שֶׁבַּמִּזְרָח כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, דּוֹמֶה לְכַלָּה צְנוּעָה הַמְכֻסָּה בְּצָעִיף עַל פָּנֶיהָ:
וּתְלָפֵף יָת חֲמֵשׁ יְרִיעָן לְחוֹד וְיָת שִׁית יְרִיעָן לְחוֹד וְתֵיעוּף יָת יְרִיעֲתָא שְׁתִיתֵיתָא לָקֳבֵל אַפֵּי מַשְׁכְּנָא:
חמש. בשו"א ופת"ח דרך קצרה, כמו שלש סאים (ברא' יח ו):
והנה כאשר כפל את היריעה הששית נשאר חציה בסוף על כן כתוב חצי היריעה העודפת (פ' יב), ואין צורך להזכיר, כי אורך היריעות לרוחב המשכן והנה רוחב המשכן עשר אמות, ותשע אמות היה גובה שני צדי המשכן, על כן כתוב והאמה מזה (פ' יג) לכסות המשכן:
וכפלת את היריעה הששית - כלומר: חציו תולה למטה אל מול פני האהל וחציה של אחרונה תסרח על אחורי המשכן יותר מיריעות המשכן שתי אמות. כיצד? עשר התחתונות כשנתחברו יחד ארכן מ' ורחבן עשרים ושמונה. והמשכן ארכו שלשים אמות כי לעשרים קרש שבצפון ועשרים שבדרום יש שלשים אמה, כי רוחב הקרש אמה וחצי כשפורשן על המשכן, ארכן לאורך המשכן שלשים אמה והרי עשר אמות תלויות אחורי המשכן ולצד צפון ולצד דרום מן העשרים ושמונה אמות עשר על המשכן ולצדדים תלויין תשעה מכאן בכותל צפוני ותשעה בכותל דרומי, וכשפירש עליה יריעות עזים שהן ארכן ארבעים וארבעה, חצי היריעה שהן שתי אמות נכפלות למטה, והשלשים על המשכן בשוה ליריעות התחתונות וי"ב הנותרות, העשר מהן תלויות אחורי המשכן בשוה ליריעות התחתונות, וחצי היריעה העודפת שהן שתי אמות יותר מן התחתונות. וכשפורש רחבו שהוא שלשים אמה לאחר שנתחברו, אז על רחבו של המשכן מהן עשר אמות. ועשר אמות תלויין לצד צפון וכן לצד דרום, ונמצאו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן על התחתונות, שהן נגררות תשע מכאן ומכאן ואלו עשר. וזהו שכתוב: והאמה מזה והאמה מזה.
וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד. שֶׁגַּם בָּאֹהֶל יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין מַדְרֵגוֹת קְצָתָם לְמַדְרֵגוֹת קְצָתָם, כָּעִנְיָן בְּמָנִיעֵי הַגַּלְגַּל הַנִּקְרָאִים אֹהֶל, כְּאָמְרוֹ (תהלים יט:ה) "לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם".
וכפלת את היריעה סתם כפל לשנים, הוא שפרש״י חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך.
