וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃

אחר המדבר. לְהִתְרַחֵק מִן הַגֶּזֶל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים (שמות רבה ב'):

אל הר האלהים. עַל שֵׁם הֶעָתִיד:

וּמשֶׁה הֲּוָה רָעֵי יָת עָנָא דְיִתְרוֹ חֲמוֹהִי רַבָּא דְמִדְיָן וּדְבַר יָת עָנָא לְבָתַר שְׁפַר רַעֲיָא לְמַדְבְּרָא וְאָתָא לְטוּרָא דְאִתְגְלִי עֲלוֹהִי יְקָרָא דַיְיָ לְחוֹרֵב:

הר האלהים חרבה. ככה כתב משה, וטעם חרבה, מרוב החום שלא ירד שם גשם, כי הוא קרוב ממצרים דרך שלשת ימים כאשר דבר משה, ובעבור שהיאור רחוק על כן אין שם ליחה, ותגבר בו היבשות:

ומשה היה רועה את צאן וגו' - ונראה לו הקב"ה וציוהו לשוב למצרים ולא היה משה רוצה כי היה מתירא עד שאמר לו הקב"ה: כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך זה פרעה שמת. לכך הוא אומר: וימת מלך מצרים. להעיד על מה שאמר הקב"ה: כי מתו כל האנשים וגו' כמו: וחם הוא אבי כנען.

וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. הוּא לְבַדּוֹ לְהִתְבּוֹדֵד וּלְהִתְפַּלֵּל, עַל דֶּרֶךְ "וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן" (במדבר יג:כב).

[ומשה היה רועה. כל מי שנאמר בו היה, ראה עולם חדש, ומשה היה רועה - אתמול ברח מפני רבו עכשיו משקע רבו במים].

[כהן מדין. שר מדין].

אחר המדבר שם מצוי דשא מרעה בהמות.

חרבה הוא קרוב למצרים מהלך ג׳‎ ימים, כמה שנאמר ״‎נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר״‎׳‎ ונקרא הר סיני על שם מעשה הסנה.

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ. אָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים, לְפִי שֶׁכָּל רֹעֶה פָּסוּל עַל שֶׁמַּרְעִים בְּהֵמוֹת בִּשְׂדוֹת אֲחֵרִים וַחֲשׁוּדִים עַל הַגָּזֵל, עַל כֵּן אָמַר שֶׁצֹּאן אֵלּוּ הָיוּ שֶׁל יִתְרוֹ, וְאֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה רֹעֶה, כִּי רֹב הַנְּבִיאִים בָּאוּ לִידֵי נְבוּאָה מִתּוֹךְ הָרְעִיָּה, כִּי הַנְּבוּאָה צְרִיכָה הִתְבּוֹדְדוּת, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּרְאֶה הַשָּׁמַיִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אֱלֹהִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים ח, ד) ״כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ״ וְגוֹ׳, כִּי עַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה כָּל מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד אֲשֶׁר יֵעָרֶה עָלָיו מִמָּרוֹם רוּחַ ה׳, מַה שֶּׁאֵינוֹ מָצוּי כָּל כָּךְ בְּיוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ אוֹ בְּעוֹשֶׂה אֵיזוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת בַּשָּׂדֶה, זוּלַת הָרֹעֶה הַיּוֹשֵׁב פָּנוּי בְּרֹב הַזְּמַנִּים.

וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיִּנְהַג וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ סִבְּבוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן. אוֹ שֶׁהוּא נָהַג כְּמִנְהָגוֹ וְהַצֹּאן הָלְכוּ שָׁמָּה אֶל הַר וְגוֹ׳, כִּי שָׁם יְדַבֵּר אֵלָיו הָאֱלֹהִים.