שְׁמוֹת ל׳ · ט׳

לֹא־תַעֲל֥וּ עָלָ֛יו קְטֹ֥רֶת זָרָ֖ה וְעֹלָ֣ה וּמִנְחָ֑ה וְנֵ֕סֶךְ לֹ֥א תִסְּכ֖וּ עָלָֽיו׃

במילים פשוטות

הכתוב מזהיר: ״לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו״. רש״י מבאר ש״קטורת זרה״ היא כל קטורת של נדבה, שכולן זרות לו חוץ מזו, ו״עולה ומנחה״ פירושו ולא עולה של בהמה ועוף ולא מנחה של לחם. אבן עזרא מבאר ש״קטורת זרה״ היא שאינה כמתכונתה. על מזבח הקטורת אסור להעלות כל קטורת אחרת, ואף לא עולה, מנחה או נסך, אלא רק את הקטורת המיוחדת לו.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לא תעלו עליו. עַל מִזְבֵּחַ זֶה:

קטרת זרה. שׁוּם קְטֹרֶת שֶׁל נְדָבָה - כֻּלָּן זָרוֹת לוֹ חוּץ מִזּוֹ:

ועלה ומנחה. וְלֹא עוֹלָה וּמִנְחָה, עוֹלָה שֶׁל בְּהֵמָה וָעוֹף, מִנְחָה הִיא שֶׁל לֶחֶם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

לָא תַסְקוּן עֲלוֹהִי קְטוֹרֶת בּוּסְמִין נוּכְרָאִין וַעֲלָתָא וּמִנְחָתָא וְנִסְכָּא לָא תְנַסְכוּן עֲלוֹהִי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

לא, קטרת זרה, שאיננה כמתכונתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

קטרת זרה כל קטורת שאינה באה משל צבור אפילו היא באה משל כהן היא נקראת קטרת זרה כשם שעשו נדב ואביהוא שלקחו איש מחתתו ולכך נענשו. ד״‎א קטרת זרה שאינה כמתכונתה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל