וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃

אהרן משיב: אל יחר אף אדוני, אתה ידעת את העם כי ברע הוא. רש״י מבאר ש׳כי ברע הוא׳ פירושו שהעם הולך תמיד בדרך רעה ובניסיונות לפני המקום. אבן עזרא מבאר שאהרן פנה בלשון ׳אל יחר אף אדוני׳ מפני גודל מעלתו של משה. מדברי המפרשים עולה שאהרן מבקש תחילה להרגיע את משה, ומצדיק את מעשהו בכך שמשה עצמו יודע את טבע העם ואת נטייתו לחטוא ולנסות את ה׳. תשובת אהרן פותחת בהכרה במעלת משה ובהצגת מצב העם כרקע להבנת מה שאירע, כהקדמה לתיאור השתלשלות המעשה שיבוא בפסוקים הבאים.