וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ {פ}

וישכימו. הַשָּׂטָן זֵרְזָם, כְּדֵי שֶׁיֶּחֶטְאוּ:

לצחק. יֵשׁ בְּמַשְׁמַע הַזֶּה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּ' לְצַחֶק בִּי (בראשית ל"ט), וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּ' יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ (שמואל ב ב'), אַף כָּן נֶהֱרַג חוּר (שמות רבה):

וְאַקְדִימוּ בְּיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי וְאַסִיקוּ עֲלָוָן וְקָרִיבוּ נִכְסִין וְאַסְחַר עַמָא לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי וְקָמוּ לְחַיָכָא:

וישכימו ממחרת. היום שנבנה המזבח:

וישכימו ממחרת בי״‎ז בתמוז.

ויעלו עלת לשמים בשבילו, כמו שמצינו בשאול ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ה׳‎ וגו'.

וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה לֹא עָשָׂה ה׳ בָּרוּךְ הוּא הַרְגָּשָׁה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, עַד אַחַר שֶׁעָבַר יוֹם הַמַּעֲשֶׂה וּלְמָחֳרָת אַחַר שֶׁהֶעֱלוּ עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים? וְעוֹד, שֶׁאִם הָיָה מַקְפִּיד עַל הַדָּבָר תֵּכֶף וּמִיָּד לוֹמַר לְמֹשֶׁה רֵד וְגוֹ׳, לֹא הָיוּ בָּאִים לִידֵי זְבִיחָה לֵאלֹהִים אֲחֵרִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁקּוֹדֶם אָמַר אֵלָיו אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה נִתְעַכֵּב לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף, שֶׁהֲרֵי בְּדִבְרֵי ה׳ נֶאֱמַר ״וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ אַחַר שֶׁזָּבְחוּ לְמָחֳרַת הַמַּעֲשֶׂה. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד,ב) לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ׳ אֶלָּא שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן יֶשְׁנוֹ לְלִמּוּד זֶה גַּם אִם לֹא הָיוּ זוֹבְחִים, שֶׁבְּדִבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ הֲרֵי קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם לֶאֱלוֹהַּ. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ קְצָת מֵהֶם אָמְרוּ כֵן וְלֹא כֻלָּם, וּלְהָאוֹמְרִים עֵרֶב רַב הֵם אָמְרוּ, עַל כָּל פָּנִים שָׁמְעוּ וְשָׁתְקוּ כֻּלָּם. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהַמּוּעָטִים הוּא שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ, שֶׁאִם הָיוּ הַמְרֻבִּים הָיוּ עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְהוֹרְגִים אֶת הָאוֹמְרִים כֵּן, וְאִם כֵּן הֲרֵי הַמְרֻבִּים מִתְחַיְּבִים מִדִּין עָרֵב.

וְנִרְאֶה לוֹמַר, כִּי לְצַד שֶׁקָּדַם וְאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה כִּי שָׁם יֵשֵׁב אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַחַר הָאַרְבָּעִים יִתֵּן לוֹ הַלּוּחוֹת, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פט,א) בְּפָסוּק ״כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה״ שֶׁבָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּיוֹם הַגְּבוּל שֶׁל אַרְבָּעִים, הָא לָמַדְתָּ כִּי נֶאֱמַר לוֹ מֵה׳ שֶׁשָּׁם יֵשֵׁב אַרְבָּעִים, אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא אָמַר לוֹ ה׳ לְמֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר קֹדֶם הָאַרְבָּעִים יוֹם עַד סוֹפָם, וְאָז אָמַר אֵלָיו ״לֶךְ מִן הָהָר״, וְאָמְרוֹ ״רֵד״ אֲפָרְשֶׁנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. וּכְפִי זֶה, הֲגַם שֶׁהִרְגִּישׁ ה׳ בְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל הָרַע מֵעֵת הִקָּהֲלָם עַל אַהֲרֹן, עִם כָּל זֶה דְּבַר אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָמַר אַרְבָּעִים יוֹם יָקוּם לְעוֹלָם.

וְאִם תֹּאמַר לָמָּה לֹא חָשַׁב ה׳ מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִכָּשֵׁלוּ, זוֹ חֲקִירָה כְּלָלִית בְּהַנְהָגוֹת הַבּוֹרֵא עִם בְּרוּאָיו, וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית ו:ה) קְצָת מֵהַטְּעָמִים הַמֻּשָּׂגִים אֶצְלֵנוּ, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵין אָנוּ צְרִיכִין לַטְּעָמִים כִּי טַעְמוֹ בְּצִדּוֹ, כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מֹשֶׁה אַרְבָּעִים יוֹם לְקַבָּלַת הַלּוּחוֹת וְיֵשׁ טְעָמִים נִסְתָּרוֹת לַה׳ וְהַנִּגְלוֹת לָנוּ כְּנֶגֶד יְצִירַת הַוָּלָד, גַּם לְהוֹדִיעַ הַדְרָגוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה מִכָּל הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם נִבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְהַלּוּחוֹת בְּרִיאָתָם לְאַרְבָּעִים יוֹם, וּכְמַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי חִיָּיא (שמות רבה מז:ה) עַל מַה שֶׁזָּבַן שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְזֵיתִים כִּי מָכַר דָּבָר הַנִּתָּן לְשִׁשָּׁה וְקָנָה דָּבָר הַנִּתָּן לְאַרְבָּעִים.

עוֹד יֵרָאֶה לִי טַעַם אַחֵר, כִּי לְצַד שֶׁהַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע דְּרָכִים כְּלָלִיִּים, וְהֵן מִנְיַן פַּרְדֵּ״ס, וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת שֶׁהֵם מֵאַרְבָּעָה הַדְרָגוֹת אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים הַמִּתְכַּנִּים בְּשֵׁם אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה. הַפְּשָׁט אוֹרוֹ מֵאִיר בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, רֶמֶז בְּעוֹלַם הַיְּצִירָה, דְּרָשׁ בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, סוֹד בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁאֵין לְךָ הַדְרָגָה בִּקְדֻשָּׁה שֶׁאֵין גָּבְהָהּ עֲשָׂרָה, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ אַרְבָּעִים, וְלָזֶה הָיָה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם שְׁלֵמִים, וְאִם הָיָה חָסֵר יוֹם אֶחָד הָיְתָה תּוֹרָה חֲסֵרָה אוֹתָהּ בְּחִינָה, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳. וְעוֹד יֵשׁ טְעָמִים רַבִּים, וּבָזֶה אֵין קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ. וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״לֶךְ רֵד״ שֶׁאַחַר זֶה בְּאֹפֶן אַחֵר.