רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11קנא שמו. מְקַנֵּא לִפָּרַע וְאֵינוֹ מְוַתֵּר, וְזֶהוּ כָּל לְשׁוֹן קִנְאָה - אוֹחֵז בְּנִצְחוֹנוֹ וּפוֹרֵעַ מֵאוֹיְבָיו:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
קנא שמו. מְקַנֵּא לִפָּרַע וְאֵינוֹ מְוַתֵּר, וְזֶהוּ כָּל לְשׁוֹן קִנְאָה - אוֹחֵז בְּנִצְחוֹנוֹ וּפוֹרֵעַ מֵאוֹיְבָיו:
אֲרֵי לָא תִסְגוֹד לְטַעֲוַת עַמְמַיָא אֲרֵי יְיָ קַנָא שְׁמֵהּ אֵל קַנָא הוּא:
והזכיר אל קנא. ככתוב בעשרת הדברים:
כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר. לְפִיכָךְ תִּתּוֹץ מִזְבְּחוֹ וְלֹא תִשָּׂא פָנָיו, כִּי אֵין לְךָ לְכַבֵּד שׁוּם אֱלוֹהַּ זוּלָתִי.
כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ. כִּי שְׁמוֹ מוֹרֶה עַל מִין מְצִיאוּת שֶׁלֹּא יְיוּחַס לְשׁוּם נִמְצָא זוּלָתוֹ, לְפִיכָךְ אֵל קַנָּא הוּא, לְהִפָּרַע מִן הָעוֹבֵד אַחֵר עִמּוֹ: