פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃

ואכלת מזבחו. כַּסָּבוּר אַתָּה שֶׁאֵין עֹנֶשׁ בַּאֲכִילָתוֹ, וַאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ כְּמוֹדֶה בַעֲבוֹדָתָם, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה בָא וְלוֹקֵחַ מִבְּנוֹתָיו לְבָנֶיךָ (עבודה זרה ח'):

דִילְמָא תִגְזַר קְיַם לְיָתֵב אַרְעָא וְיִטְּעוּן בָּתַר טַּעֲוַתְהוֹן וְיִדְבְּחוּן לְטַּעֲוַתְהוֹן וְיִקְרוּן לָךְ וְתֵיכוּל מִדִבְחֵיהוֹן:

פן תכרת. כמו לא תכרות להם ולאלהיהם ברית (למעלה כג לב) והוסיף לפרש פן תכרות ברית וזנו בנותיו:

פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא תִכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, הוּא שֶׁאִם תִּהְיֶה עִמּוֹ בִּבְרִית תִּטְעֶה בְּאֵל אַחֵר עַל אֶחָד מִשְּׁנֵי פָנִים: אִם שֶׁיִּקְרָאֲךָ לֶאֱכֹל מִזִּבְחוֹ, וְתַעֲבֹד עִמּוֹ אָז אֶת אֱלֹהָיו לְהָפִיק רְצוֹנוֹ, וְאִם שֶׁתַּעֲשֶׂה זֶה לְאַהֲבַת הַנָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּפְעוֹר (במדבר כה:ה).

פֶּן תִּכְרֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁבִּשְׁעַת כְּרִיתַת בְּרִית יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁבַע מִצְווֹת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִכְרֹת, וְהַטַּעַם כִּי וְזָנוּ פֵּרוּשׁ, יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, כִּי אֵין אֱמוּנָה בָּהֶם כַּגָּלוּי לְיוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת, וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז ח.) כִּי מִשְּׁעַת קְרִיאָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכַל. וְאָמְרוֹ מִזִּבְחוֹ כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּהִלְכוֹת שְׁחִיטָה (פ״ד) שֶׁבָּא לֶאֱסֹר שְׁחִיטַת גּוֹי, מִמַּה שֶׁהִזְכִּירָם בְּאִסּוּרֵי גּוֹיִם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּחִינַת הַזְּבִיחָה לְבַד יְתָעֵב ה׳ הֲגַם שֶׁאֵין בָּהּ אֶחָד מִפְּסוּלֵי שְׁחִיטָה: