שְׁמוֹת ל״ד · כ״ח

וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְהֹוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

משה נמצא שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה, ויכתוב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים. אבן עזרא דוחה את סברת הרבים שמשה עמד שמונים יום בהר, ומבאר על פי דברי הקדמונים שארבעים יום עמד עד שקיבל את הלוחות. רשב״ם מבאר ש׳ויכתוב על הלוחות׳ מוסב על מה שאמר ה׳ קודם ׳וכתבתי על הלוחות כמכתב הראשון׳. מדברי המפרשים עולה שמשה שהה בהר ארבעים יום בצום מוחלט, וה׳ כתב על הלוחות את עשרת הדיברות. הפסוק מתאר את השלמת חידוש הלוחות והברית, שבהם תוקן החטא והושבה הקרבה בין ה׳ לישראל.
מבוסס על אבן עזרא, רשב״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲוָה תַמָן קֳדָם יְיָ אַרְבְּעִין יְמָמִין וְאַרְבְּעִין לֵילָוָן לַחְמָא לָא אֲכַל וּמַיָא לָא שְׁתֵי וּכְתַב עַל לוּחַיָא יָת פִּתְגָמֵי קְיָמָא עַשְׂרָא פִּתְגָמִין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויהי שם. רבים חשבו ששמונים יום עמד משה בהר עד שנתן לו השם את הלוחות ולא דברו נכונה, רק דברי הקדמונים ז"ל אמת כמו שכבר זכרתי כי הנה ארבעים יום עמד משה בהר עד שנתן לו השם הלוחות הראשונים, וכן כתוב ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה (למעלה כד יח), והוא אמר ואתנפל לפני השם את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה (דבר' ט כה) אז אמר משה פרשת ראה אתה אומר אלי (למעלה לג יב) ואחר כן ירד ופסל הלוחות והעלם עמו על הר סיני, והנה כתוב ויעבור ד' על פניו (למעלה פ' ו) ואחר כך, ויהי שם עם ד' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל, כמשפטו בפעם הראשונה גם בשניה:

ויכתב על הלחת. השם כתבם כי כן כתוב וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת (למעלה פ' א):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויכתב על הלוחות - שכן אמר למעלה: וכתבתי על הלוחות כמכתב הראשון.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וַיְהִי שָׁם עִם ה'. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויהי שם עם ה' במ׳‎ יום שלישיים מעלות השחר של כ״‎ט באב עד עלות השחר של עשרה בתשרי. וא״‎ת מניין היה משה יודע אימת היה יום ואימת היה לילה והלא הם שוים למעלה, כדכתיב ונהורא עמיה שריה, ואומר גם חושך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה, אלא כשהקב״‎ה מלמדו תורה שבכתב יודע היה שהוא יום וכשלמדו תורה שבעל פה יודע היה שהוא לילה, ועוד כשרואה לבנה כוכבים ומזלות כורעים ומשתחוים לפני הקב״‎ה יודע היה שהוא יום, וכשרואה חמה כורעה ומשתחוה יודע היה שהוא לילה.

ויכתב על הלחת הקב״‎ה כתב, והעדות בפרשת עקב. ועוד שכתוב לעיל וכתבתי על הלוחות.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

לֶחֶם לֹא אָכַל וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְפָרֵט לֶחֶם וּמַיִם וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, לְדַיֵּק בִּדְבָרָיו בָּא כִּי דַּוְקָא לֶחֶם וּמַיִם הוּא שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה, אֲבָל אֲכִילָה אַחֶרֶת וּשְׁתִיָּה אַחֶרֶת אָכַל וְשָׁתָה, כְּאָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״, גַּם נִמְשְׁלָה לְמַיִם (תענית ז.), וְאִם הָיָה אוֹמֵר לֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה יֵשׁ בְּמַשְׁמָע כָּל מִין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל