וְאִישׁ֙ לֹֽא־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכׇל־הָהָ֑ר גַּם־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־יִרְע֔וּ אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃

ואיש לא יעלה עמך. הָרִאשׁוֹנוֹת עַ"יְ שֶׁהָיוּ בִתְשׁוּאוֹת וְקוֹלוֹת וּקְהִלּוֹת, שָׁלְטָה בָהֶן עַיִן רָעָה - אֵין לְךָ יָפֶה מִן הַצְּנִיעוּת (שם):

וֶאֱנַשׁ לָא יִסַק עִמָךְ וְאַף אֱנַשׁ לָא יִתְחֲזֵי בְּכָל טוּרָא אַף עֲנָא וְתוֹרֵי לָא יִרְעוּן לָקֳבֵל טוּרָא הַהוּא:

ואיש. בעבור שעלה אהרן ובניו עמו אחר מעמד הר סיני וירד עמהם, גם עלה ועמד שם הפעם הראשונה:

בכל ההר. אף על פי שיהיה רחוק ממקום הכבוד:

ואיש לא יעלה עמך בראשונים כתיב עלה אל ה׳‎ אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ובאלו לא עלו שנבאשו ונתרחקו בחטאם.