כׇּל־אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכׇל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃ {פ}

כל איש ואישה אשר נדב ליבם אותם להביא לכל המלאכה אשר ציווה ה׳ לעשות ביד משה, הביאו בני ישראל נדבה לה׳. אור החיים מבאר שהתורה מעידה על כלל ישראל שהביאו נדבת ה׳, כלומר דבר הראוי להיקרא נדבה. מדברי המפרשים עולה שהכתוב מסכם את פרשת התרומות בעדות כללית על העם כולו: אנשים ונשים כאחד תרמו מנדבת ליבם לכל צורכי מלאכת המשכן. הפסוק חותם את תיאור היענות העם, ומדגיש שהתרומה כולה באה מתוך רצון חופשי ונדיבות אמיתית. העדות שהתורה מעידה על כלל ישראל מבליטה את שלמות ההתעוררות של העם, שנטל חלק במלאכת הקודש מתוך התלהבות ורוח נדיבה.