וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחׇכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכׇל־מְלָאכָֽה׃

וימלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. אבן עזרא מבאר שה׳ העיד כי בצלאל מלא חכמה, תבונה ודעת, ובתוספת עוד שהוא חכם בכל מלאכה. מדברי המפרשים עולה שהכתוב חוזר על תיאור המתנות שבהן ניחן בצלאל, כפי שנאמר בציווי הראשון על בחירתו: רוח אלהים המתבטאת בחכמה, בתבונה, בדעת ובכישרון לכל מלאכה. חזרת התיאור בפני העם מבליטה את מקורו האלוהי של כישרון בצלאל, ומלמדת שהוא ראוי להנהיג את מלאכת המשכן. הפסוק מדגיש שבצלאל לא ניחן רק בכישרון טבעי, אלא ברוח אלוהית מיוחדת שאיפשרה לו לבצע את המלאכה הקדושה בשלמות ובמגוון תחומיה.