וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃

סיום רשימת החומרים: ואבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן. הפסוק חותם את מניין החומרים שנתבקש העם לתרום, ומזכיר את האבנים היקרות - אבני השוהם ואבני המילואים - שנועדו לשיבוץ באפוד ובחושן של הכהן הגדול. אבני השוהם נשאו את שמות שבטי ישראל על כתפי האפוד, ואבני המילואים שובצו בחושן המשפט. חומרים יקרים אלה נועדו לבגדי הכהונה המיוחדים, שבהם עבד הכהן הגדול. הפסוק משלים את הרשימה המפורטת של כל צורכי המשכן, מן החומרים הבסיסיים ועד האבנים היקרות ביותר, ומדגיש את היקף התרומה שנדרשה מן העם.