שְׁמוֹת ל״ו · י״ז

וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלָאֹ֣ת חֲמִשִּׁ֗ים עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּיצֹנָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

האומן עשה חמישים לולאות על שפת היריעה שבקצה החטיבה האחת, וחמישים לולאות על שפת היריעה שבחטיבה השנייה. הלולאות הן עניבות התפורות בשולי היריעות כדי לאפשר את חיבור שתי חטיבות יריעות העיזים זו לזו. לפי פשט הכתוב, מנגנון החיבור של יריעות העיזים דומה לזה של יריעות המשכן, אלא שבמשכן היו הלולאות של תכלת וכאן אינן מפורטות בצבע. תרגום אונקלוס מתרגם ״לולאות״ בלשון עניבות. הפסוק מפרט את הכנת הלולאות שיאפשרו את צירוף שתי חטיבות יריעות העיזים, כחלק מן ההקפדה בעשיית שכבת הכיסוי השנייה של המשכן ככל אשר ציווה ה׳.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַעֲבַד עֲנוּבִין חַמְשִׁין עַל סִפְתָא דִירִיעֲתָא בְּסִטְרָא בֵּית לוֹפֵי וְחַמְשִׁין עֲנוּבִין עֲבַד עַל סִפְתָא דִירִיעֲתָא דְבֵית לוֹפֵי תִּנְיֵתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל