האומן עשה חמישים קרסי נחושת לחבר את האוהל כדי שיהיה אחד. הקרסים כאן עשויים נחושת, בשונה מקרסי היריעות התחתונות שהיו של זהב, לפי שיריעות העיזים הן השכבה החיצונית יותר. באמצעות הקרסים המושחלים בלולאות מתחברות שתי חטיבות יריעות העיזים לחטיבה אחת שלמה המכסה את המשכן. לפי פשט הכתוב, זהו שלב השלמת חיבור יריעות העיזים לאוהל אחד. תרגום אונקלוס מתרגם ״קרסים״ בלשון פורפין, אבזמי חיבור. הפסוק מדגיש את התוצאה: ״להיות אחד״, כלומר שכבת הכיסוי השנייה נעשית יחידה שלמה ומאוחדת, בהתאם לתיאור המדויק של מבנה המשכן.