וַיַּ֤עַשׂ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאׇדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ {ס}

האומן עשה מכסה לאוהל מעורות אילים מאדמים, ומכסה נוסף מעורות תחשים מלמעלה. אלו הן שתי שכבות הכיסוי החיצוניות של המשכן, מעל יריעות המשכן ויריעות העיזים: שכבה של עורות אילים צבועים באדום, ומעליה שכבה של עורות תחשים. אבן עזרא מבאר את הביטוי ״לאוהל״ שפירושו להיות אוהל, כלומר המכסה נועד לשמש כיסוי לאוהל. תרגום אונקלוס מתרגם ״תחשים״ במילה ססגונא. הפסוק משלים את תיאור ארבע שכבות הכיסוי של המשכן: היריעות, יריעות העיזים, עורות האילים ועורות התחשים, כל שכבה מעל חברתה, בהתאם לציווי המפורט על אופן בניית המשכן וכיסוייו.