וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־כֶ֔סֶף עָשָׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקְּרָשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃

האומן עשה ארבעים אדני כסף תחת עשרים הקרשים: שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידותיו, ושני אדנים תחת הקרש האחר לשתי ידותיו. האדנים הם בסיסים של כסף המונחים על הקרקע, ובהם נכנסות ידות הקרשים כדי לייצב אותם. לפי פשט הכתוב, לכל קרש שני אדנים כנגד שתי ידותיו, ולפיכך לעשרים קרשי הדרום דרושים ארבעים אדנים. תרגום אונקלוס מתרגם ״אדנים״ בלשון סמכין, בסיסים תומכים. הפסוק מתאר את בסיסי הכסף שעליהם עומדים קרשי הצלע הדרומית, ומדגיש את ההתאמה המדויקת בין מספר הידות למספר האדנים, כחלק מתיאור שלד המשכן.