ולצלע המשכן השנייה, לפאת צפון, עשה האומן עשרים קרשים. כאן מתואר הצד הצפוני של המשכן, המקביל לצד הדרומי, ואף בו הועמדו עשרים קרשים. לפי פשט הכתוב, שני הצדדים הארוכים של המשכן, דרום וצפון, שווים במספר הקרשים ובאורכם, ובכל אחד עשרים קרשים היוצרים דופן של שלושים אמה. תרגום אונקלוס מתרגם ״ולצלע המשכן השנית לפאת צפון״ כלסטר משכנא תניתא לרוח צפונא. הפסוק ממשיך בתיאור סידור הקרשים לפי צלעות המשכן, ומדגיש את הסימטריה בין הצד הדרומי לצד הצפוני, כחלק מן התיאור המדויק של מבנה קירות המשכן.