וַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

בצלאל ציפה את הארון זהב טהור מבית ומחוץ, ועשה לו זר זהב סביב. הארון, העשוי עצי שיטים, צופה בזהב טהור בפנימו ובחיצוניותו, ובראשו נעשה זר, כלומר עיטור בולט של זהב המקיף אותו סביב. לפי פשט הכתוב, הציפוי הכפול מבית ומחוץ מבטא את קדושת הארון היתרה, והזר הוא קישוט המקיף את שפתו העליונה. תרגום אונקלוס מתרגם ״זר זהב סביב״ כדיר דדהב סחור סחור, כלומר טבעת מקיפה של זהב. הפסוק ממשיך את תיאור עשיית הארון, ומדגיש את ציפויו המלא בזהב טהור ואת הזר המעטר אותו, כחלק מתיאור הכלי המקודש ביותר במשכן.