וַיִּצֹ֣ק ל֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃

בצלאל יצק לארון ארבע טבעות זהב על ארבע פעמותיו, שתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנייה. הטבעות הן טבעות זהב הקבועות בפינות התחתונות של הארון, בשני צדדיו, ודרכן יושחלו הבדים לשאת את הארון. לפי פשט הכתוב, ״פעמותיו״ הן רגליו או פינותיו התחתונות של הארון, ובכל צד שתי טבעות. תרגום אונקלוס מתרגם ״טבעות״ בלשון עזקן, ו״פעמותיו״ כזיוויתה, פינותיו. הפסוק מתאר את יציקת ארבע טבעות הזהב שבפינות הארון, המשמשות מנגנון הנשיאה שלו, ומכין את הקורא לתיאור הבדים שיושחלו בטבעות אלו לצורך נשיאת הארון.