שְׁמוֹת ל״ז · כ״ו

וַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־גַּגּ֧וֹ וְאֶת־קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

במילים פשוטות

בצלאל ציפה את מזבח הקטורת זהב טהור: את גגו, את קירותיו סביב ואת קרנותיו, ועשה לו זר זהב סביב. מזבח הקטורת, העשוי עצי שיטים, צופה כולו בזהב טהור, בגגו העליון, בקירותיו סביב ובקרנותיו, ובראשו נעשה זר זהב מקיף, כדוגמת הזר שנעשה לארון ולשולחן. לפי פשט הכתוב, ציפוי הזהב המלא והזר מעניקים למזבח הפנימי הדר וקדושה. תרגום אונקלוס מתרגם ״גגו״ כאיגרה, ״קירותיו״ ככתלוהי, ו״זר זהב סביב״ כדיר דדהב סחור סחור. הפסוק מתאר את ציפוי הזהב של מזבח הקטורת על כל צדדיו ואת הזר המעטר אותו, ומשלים את תיאור עשיית המזבח הפנימי בזהב טהור.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַחֲפָא יָתֵהּ דְהַב דְכֵי יָת אִגָרֵה וְיָת כָּתְלוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר וְיָת קַרְנוֹהִי וַעֲבַד לֵהּ דֵיר דִדְהַב סְחוֹר סְחוֹר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל