וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב עָֽשָׂה־ל֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו עַ֖ל שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃

ושתי טבעות זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעותיו על שני צדיו, לבתים לבדים לשאת אותו בהם. שתי טבעות זהב נקבעו במזבח הקטורת מתחת לזר, בשני צדדיו, ושימשו כבתים, כלומר כנרתיקים, שדרכם עוברים הבדים לצורך נשיאת המזבח. חזקוני מעיר על הכפילות שבביטוי ״על שתי צלעותיו על שני צדיו״ שהוא כפל לשון. לפי פשט הכתוב, הטבעות הן מנגנון הנשיאה של מזבח הקטורת, בדומה לשאר הכלים. תרגום אונקלוס מתרגם ״לבתים לבדים״ כלאתרא לאריחיא, מקום לבדים. הפסוק מתאר את שתי טבעות הזהב שבצדי מזבח הקטורת, המשמשות לנשיאתו באמצעות בדים.