וַיַּ֛עַשׂ שְׁנֵ֥י כְרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ עָשָׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃

בצלאל עשה שני כרובים זהב, מקשה עשה אותם משני קצות הכפורת. הכרובים הם שתי צורות שנעשו מזהב, אחד בכל קצה של הכפורת, ו״מקשה״ פירושו שנעשו מחתיכת זהב אחת רצופה עם הכפורת ולא חוברו אליה בנפרד. לפי פשט הכתוב, הכרובים אינם כלי נפרד אלא חלק אחד ורצוף עם הכפורת עצמה, שהוכה ועוצב מתוכה. תרגום אונקלוס מתרגם ״מקשה״ כנגיד, ו״כרובים״ ככרובין. הפסוק מתאר את עשיית שני הכרובים מזהב מקשה משני קצות הכפורת, ומדגיש את היותם חלק אחד ומחובר עם הכפורת, כפי שנצטווה, ולא צורות המולחמות אליה בנפרד.