אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2כְּרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא וּכְרוּבָא חַד מִסִטְרָא מִכָּא מִן כַּפֻּרְתָּא עֲבַד יָת כְּרוּבַיָא מִתְּרֵין סִטְרוֹהִי:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
שְׁמוֹת ל״ז · ח׳
כְּרוּב־אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־הַכַּפֹּ֛רֶת עָשָׂ֥ה אֶת־הַכְּרֻבִ֖ים מִשְּׁנֵ֥י (קצוותו) [קְצוֹתָֽיו]׃
במילים פשוטות
כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה, מן הכפורת עשה את הכרובים משני קצותיו. שני הכרובים ניצבים בשני קצות הכפורת, אחד בכל קצה, ושניהם עשויים מן הכפורת עצמה. אור החיים מבאר שאולי הכתוב מלמד שבצלאל לא עשה תחילה כפורת שווה ואחר כך היכה ממנה את הכרובים, אלא בשעת ההתכה עצמה התיך את הזהב באופן שיישאר חומר מספיק בשני הקצות ליצירת הכרובים. לפי פשט הכתוב, הכרובים נוצרים מן הכפורת עצמה בשני קצותיה. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק בהתאם. הפסוק מדגיש שוב את היות הכרובים חטיבה אחת עם הכפורת, בשני קצותיה.
מבוסס על אור החיים, פשט · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אור החיים
רבי חיים בן עטר · המאה ה־18מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשָׂה הַכַּפֹּרֶת שָׁוָה וְהָיָה מַכֶּה בְּקוּרְנָס בְּכָל רֹחַב הַכַּפֹּרֶת וְכוּ׳, אֶלָּא בִּשְׁעַת הַהַתָּכָה הִתִּיךְ בְּמָקוֹם רָחָב כְּשִׁיעוּר הַכַּפֹּרֶת, וּבִשְׁנֵי קְצוֹתָיו הִרְבָּה זָהָב שִׁיעוּר שֶׁיַּסְפִּיק לַכְּרוּבִים, וּבָזֶה יְדוּיַּק אָמְרוֹ מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו.
מקור: ספריא · נחלת הכלל