שְׁמוֹת ל״ח · ט״ו

וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃

במילים פשוטות

ולכתף השנית, מזה ומזה לשער החצר, קלעים חמש עשרה אמה: עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה. אף בצד השני של שער החצר היו קלעים באורך חמש עשרה אמה על שלושה עמודים ושלושה אדנים, כמו בכתף הראשונה. חזקוני מבאר ש״מזה ומזה״ מוסב על הכתף, כלומר שתי הכתפות שהן מזה ומזה של שער החצר. לפי פשט הכתוב, שתי הכתפות שוות, חמש עשרה אמה כל אחת, ובאמצע שער החצר. תרגום אונקלוס מתרגם ״ולכתף השנית״ כולעברא תניתא. הפסוק מתאר את כתף הקלעים השנייה שבצד המזרחי, המקבילה לכתף הראשונה, ומשלים את תיאור שני צדי השער, שביניהם ייתלה מסך השער, כפי שיפורט בהמשך.
מבוסס על חזקוני, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּלְעִבְרָא תִנְיֵתָא מִכָּא וּמִכָּא לִתְרַע דַרְתָּא סְרָדִין חֲמֵשׁ עֶסְרֵי אַמִין עַמוּדֵיהוֹן תְּלָתָא וְסַמְכֵיהוֹן תְּלָתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

מזה ומזה אשני פסוקים קאי אל הכתף, ולכתף השני שהם מזה ומזה לשער החצר. שלימא סדרא דפרשת ויקהל

מקור: ספריא · נחלת הכלל