וְֽכׇל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ {ס}

וכל היתדות למשכן ולחצר סביב נחושת. היתדות הן יתדות של נחושת התקועות בקרקע, ומשמשות למתוח את יריעות המשכן ואת קלעי החצר ולייצבן. לפי פשט הכתוב, כל היתדות, הן של המשכן והן של החצר סביב, עשויות נחושת, ותפקידן להחזיק את היריעות והקלעים מתוחים ויציבים באמצעות מיתרים הקשורים אליהן. תרגום אונקלוס מתרגם ״היתדות״ כסכיא, ו״נחושת״ כדנחשא. הפסוק חותם את תיאור המשכן והחצר בציון היתדות העשויות נחושת, המשמשות לייצוב היריעות והקלעים, ומשלים בכך את תיאור עשיית מבנה המשכן והחצר על כל מרכיביהם, לפני שיעבור הכתוב למניין משקלי הנדבה.