שְׁמוֹת ל״ח · כ״ב

וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציווה ה׳ את משה. רש״י מדייק שלא כתוב כאן ״אשר ציווה משה״ אלא ״כל אשר ציווה ה׳ את משה״, ללמד שבצלאל עשה אפילו דברים שלא אמר לו רבו משה, והסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני. אבן עזרא מבאר שהכתוב מזכיר שבצלאל ואהליאב, שהם הראשונים והמובחרים שבאומנים, עשו את כל מעשיהם כהוגן. לפי פשט הכתוב, בצלאל הוא ראש האומנים, משבט יהודה, ונכדו של חור. הפסוק מייחס לבצלאל את עשיית כל המלאכה כפי ציווי ה׳, ורש״י מדגיש את רוח הקודש שבו, שכיוון לדעת המקום אף בדברים שלא נמסרו לו במפורש.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ובצלאל בן אורי וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה. אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ רַבּוֹ, הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, כִּי מֹשֶׁה צִוָּה לִבְצַלְאֵל לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה כֵּלִים וְאַחַר כָּךְ מִשְׁכָּן, אָמַר לוֹ בְּצַלְאֵל מִנְהַג עוֹלָם לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מֵשִׂים כֵּלִים בְּתוֹכוֹ. אָמַר לוֹ כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי הקב"ה. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה בְּצֵל אֵל הָיִיתָ, כִּי בְּוַדַּאי כָּךְ צִוָּה לִי הקב"ה, וְכֵן עָשָׂה הַמִּשְׁכָּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה הַכֵּלִים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּבְצַלְאֵל בַּר אוּרִי בַר חוּר לְשִׁבְטָא דִיהוּדָה עֲבַד יָת כָּל דִי פַקֵיד יְיָ יָת משֶׁה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ובצלאל. הזכיר הכתוב כי בצלאל ואהליאב שהם הראשונים עשו כל מעשיהם כהוגן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ובצלאל בן אורי בן חור וגו'. פרש״‎י אפילו דברים שלא אמר לו רבו כו׳‎ כגון צפוי ראשי העמודים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

כלי יקר

רבי שלמה אפרים מלונצ׳יץ · המאה ה־16

וּבְצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי וְגוֹ׳ עָשָׂה אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת־מֹשֶׁה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה לֹא נֶאֱמַר כוּ׳, וְנִרְאֶה שֶׁבְּחִנָּם דָּחַק רַשִׁ״י לוֹמַר כֵּן, כִּי לְדַעְתִּי פֵּרוּשׁ הַמִּקְרָא כָּךְ הוּא, יַעַן כִּי לֹא מָצִינוּ בְּכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁמֹּשֶׁה צִוָּה אֶל בְּצַלְאֵל כָּךְ וְכָךְ תַּעֲשֶׂה, כִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא כְּתִיב (שמות לא:ב) ״רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל״, וְלֹא נִכְתָּב שָׁם שֶׁמֹּשֶׁה הִגִּיד שׁוּם דָּבָר אֶל בְּצַלְאֵל. וְכֵן בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל אָמַר מֹשֶׁה אֶל כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל ״וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ וְגוֹ׳ אֶת־הַמִּשְׁכָּן אֶת־אָהֳלוֹ״ וְגוֹ׳, וְלֹא פֵרַט שָׁם שׁוּם דָּבָר אֵיךְ יִהְיֶה בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן וְעַל אֵיזֶה אֹפֶן יִבָּנֶה. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם (שמות לו:ב) ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־בְּצַלְאֵל וְגוֹ׳ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה״ וְגוֹ׳, גַּם שָׁם לֹא פֹּרַשׁ דֶּרֶךְ עֲשִׂיָּתָם וְאֵיךְ יְסַדְּרֵם. אִם כֵּן וַדַּאי מֹשֶׁה לֹא צִוָּה כְּלָל אֶל בְּצַלְאֵל אֵיךְ יַעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, וּמִכָּל מָקוֹם בְּצַלְאֵל יָדַע אֶת הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלָיו, אֵת מַה שֶּׁצִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. וְאִם כֵּן הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּאן ״עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת־מֹשֶׁה״, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר שֶׁעָשָׂה אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה אֵלָיו מֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה לֹא צִוָּה לוֹ דֶּרֶךְ עֲשִׂיָּתָם.

וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁמֹּשֶׁה צִוָּה לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּלִים תְּחִלָּה, לֹא יָדַעְתִּי מֵהֵיכָן לָמַד רַשִׁ״י זֶה, כִּי אַדְרַבָּה בְּפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל הִזְכִּיר מֹשֶׁה הַמִּשְׁכָּן תְּחִלָּה, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם מַזְכִּיר הַמִּשְׁכָּן תְּחִלָּה, זוּלַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים״ קֹדֶם לַמִּשְׁכָּן, וְזֶה לְפִי שֶׁסֵּדֶר מַעֲלָתָן קָא חָשִׁיב. וְאִם לָמַד זֶה מִקֻּשְׁיָא זוֹ ״אֲשֶׁר צִוָּה אוֹתוֹ מֹשֶׁה״ לֹא נֶאֱמַר כוּ׳, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁאֵין זֶה קֻשְׁיָא.

מקור: ספריא · נחלת הכלל