וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃

ואת שתי קצות שתי העבותות נתנו על שתי המשבצות, ויתנום על כתפות האפוד אל מול פניו. את שני הקצות האחרים של שתי השרשראות נתנו על שתי המשבצות, וקבעו אותן על כתפות האפוד אל מול פניו. לפי פשט הכתוב, בכך מושלם חיבור החושן אל האפוד מלמעלה: הקצה האחד של השרשראות בטבעות החושן, והקצה השני במשבצות שעל כתפות האפוד. תרגום אונקלוס מתרגם ״על כתפות האפוד״ כעל כתפי אפודא, ו״אל מול פניו״ כלקבל אפוהי. הפסוק מתאר את חיבור הקצה השני של שרשראות הזהב אל משבצות כתפות האפוד, ומשלים את מנגנון חיבור החושן אל האפוד מלמעלה, לפני שיפורט אופן חיבור החושן אל האפוד מלמטה באמצעות טבעות נוספות.