וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃

ויעשו שתי טבעות זהב וישימו על שני קצות החושן, על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה. עשו שתי טבעות זהב נוספות ושמו אותן על שני הקצות התחתונים של החושן, על שפתו הפונה כלפי האפוד מבפנים. לפי פשט הכתוב, טבעות אלו נועדו לחיבור החושן אל האפוד מלמטה, והן קבועות בצד הפנימי של החושן הסמוך לאפוד. תרגום אונקלוס מתרגם ״על שני קצות החושן״ כעל תרין סטרי חושנא, ו״ביתה״ כמלגיו, מבפנים. הפסוק מתאר את עשיית שתי טבעות הזהב הנוספות וקביעתן בקצות החושן התחתונים בצדו הפנימי, כחלק ממנגנון חיבור החושן אל האפוד מלמטה, ומכין את הקורא לתיאור הטבעות המקבילות שבאפוד ואופן קשירתן יחד.