וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַחֹ֛שֶׁן מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב כְּמַעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מׇשְׁזָֽר׃

בצלאל עשה את החושן מעשה חושב כמעשה אפוד, מזהב, תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש משזר. החושן הוא בגד הכהן הגדול הנישא על החזה, ובו האבנים הטובות, והוא עשוי במעשה חושב, כאותה אריגה אמנותית של האפוד, ומאותם חמישה חומרים. לפי פשט הכתוב, החושן דומה באופן עשייתו ובחומריו לאפוד, ואף הוא כולל חוטי זהב. תרגום אונקלוס מתרגם ״החושן״ כחושנא, ו״מעשה חושב״ כעובד אמן. הפסוק פותח את תיאור עשיית החושן, בגד הכהן הגדול הנישא על החזה, ומדגיש שנעשה במעשה חושב כמעשה האפוד ומאותם חומרים, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את מידותיו, את האבנים שבו ואת אופן חיבורו אל האפוד.