שְׁמוֹת ד׳ · ט״ו

וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֙יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה׳ אומר ״ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו, ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו, והוריתי אתכם את אשר תעשון״. אונקלוס מתרגם ״ומימרי יהי עם פומך ועם פומיה״. ספורנו מבאר שאף שישים משה את הדברים בפי אהרן, לא יספיק זה, אלא יצטרך שה׳ יהיה עם פיהם, באופן שייכנסו דבריהם בלב פרעה ולא יתקומם עליהם. הפסוק מתאר את חלוקת התפקידים בין משה לאהרן: משה יקבל את דבר ה׳ וימסרו לאהרן, ואהרן ידבר, אך ה׳ יהיה עם פי שניהם ויורה להם כיצד לפעול. כך מובטחת הצלחת השליחות בליווי אלוהי מלא.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּתְמַלֵל עִמֵהּ וּתְשַׁוִי יָת פִּתְגָמַיָא בְּפוּמֵהּ וּמֵימְרִי יְהֵי עִם פּוּמָךְ וְעִם פּוּמֵהּ וְאַלֵיף יָתְכוֹן יָת דִי תַעְבְּדוּן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְשַׂמְתָּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו וְכוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁתָּשִׂים אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו, לֹא יַסְפִּיק זֶה, אֲבָל יִצְטָרֵךְ שֶׁאֶהְיֶה אָנֹכִי עִם פִּיכֶם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּכָּנְסוּ דִּבְרֵיכֶם בְּלֵב פַּרְעֹה, וְלֹא יִתְקוֹמֵם עֲלֵיכֶם וְלֹא יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מֵעִם פָּנָיו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל