על החמר. חֲמוֹר הַמְיֻחָד, הוּא הַחֲמוֹר שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם לַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהוּא שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְהִגָּלוֹת עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט') (פרקי דרבי אליעזר ל"א):
וישב ארצה מצרים, ויקח משה את מטה. אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר מְדֻקְדָּקִים בַּמִּקְרָא:
וּדְבַר משֶׁה יָת אִתְּתֵהּ וְיָת בְּנוֹהִי וְאַרְכְּבִנוּן עַל חֲמָרָא וְתָב לְאַרְעָא דְמִצְרָיִם וּנְסִיב משֶׁה יָת חוּטְרָא דְאִתְעֲבִידוּ בֵּהּ נִסִין מִן קֳדָם יְיָ בִּידֵהּ:
ויקח. לא ידענו אם נולד גרשום בימי בחורותיו ובברחו אל מדין, או בזקנתו, ואל תסמוך אל דברי הימים של משה כי הבל כל הכתוב בו, ובנו השני הוא אליעזר נולד עתה בהנבאו, וחשב להוליך אשתו ובניו למצרים ושיצאו יחדו עם ישראל, ולא היתה עצה נכונה, כי הוא בא להוציא ישראל והם יראו שבא עם אשתו ועם בניו לגור שם ואל תתמה איך יחשוב נביא בדברי העולם דבר שאיננו נכון, כי הנה מצאנו דוד ששאל אל נתן הנביא היש ישר לבנות בית לשם והוא השיב כל אשר בלבבך עשה וד' עמך, ובלילה נאמר לו בנבואה שיאמר אל דוד שהוא לא יבנה הבית, והוצרכו הזקנים לתרגם על החמור על נושא האדם בעבור שהוא דרך גרעון שתרכב אשת הנביא על חמור אחד היא ושני בניה, ויפת אמר כי הוא שם המין כמו "ויהי לי שור וחמור" (ברא' לב ו), ולא דבר נכונה, כי אין זה מקום להזכיר שם המין, רק הוא כמשמעו, והחמורים שהם במצרים יקרים ונכבדים מהפרדים ואין לתמוה אם רכב גרשם בנו אחריה, אולי קטן היה, והיה אליעזר בחיקה כי עוד לא נמול:
וטעם וישב ארצה מצרים, כי הוא לבדו שב כי כאשר פגש השם את משה נימול אליעזר, ובהתרפאו שבה צפורה עם בניה אל אביה, ומשה הניחם ושב למצרים:
ואמר על המטה מטה האלהים, בעבור האות שנעשה בו, ומטה האלהים הוא מטה משה והוא מטה אהרן כי בידו היה כאשר עשה בו האותות, ושב עתה לפרש בעבור שהזכיר מטה האלהים מה שאמר השם למשה כל המופתים שהוא עתיד לעשות במצרים והזכיר לו אות שיצאו בעבורו ממצרים היא מכת בכורות:
והנה ויהי בדרך במלון, היה ראוי להיותו דבק עם "ויקח משה את אשתו ואת בניו", ורבים כזה בתורה, כמו "שלם ישלם, אם אין לו" (למטה כב ב) כי הוא דבק עם "חמשה בקר ישלם תחת השור" (שם כא לז):
וַיַּרְכִּיבֵם עַל הַחֲמֹר. לְהוֹלִיכָם מִן הַמִּדְבָּר לְמִדְיָן וּלְבֵית חָמִיו.
וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם. הוּא לְבַדּוֹ אַחַר שִׁלּוּחֵיהֶם:
ויקח משה את אשתו ואת בניו. על ידי שהיו הבנים קטנים ועדיין צריכים לאמם הושיב הוא האם תחלה ואח״כ הילדים בחיקה. אבל גבי יעקב שהיו הבנים גדולים כתיב את בניו תחלה ואח״כ את נשיו.
וישב ארצה מצרים. הוא לבדו שהרי מיד שפגש הקב״ה במשה נמול אליעזר והניחם משה שם והלך לו משה משם עד מצרים וכשנתרפא אליעזר ממילתו שבה צפורה ושני בניה אל אביה.
את מטה האלקים. עדיין לא נקרא המטה על שמו של משה לפי שעד אותו זמן לא עשה בו נס.