וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֙תוּ֙ כׇּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃

כי מתו כל האנשים. מִי הֵם? דָּתָן וַאֲבִירָם; חַיִּים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם וְהֶעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה בְּמִדְיָן אֱזֵיל תּוּב לְמִצְרָיִם אֲרֵי מִיתוּ כָּל גֻבְרַיָא דִבְעוֹ לְמִקְטְלָךְ:

ויאמר. אין מוקדם ומאוחר בתורה, ופירושו וכבר אמר, וככה ויצמח ה' אלהים מן האדמה (ברא' ב) ורבים כאלה, הנה עתה בהשיבו צאן יתרו אליו הבטיחו השם שילך בלי פחד למצרים, כי מת פרעה ועבדיו שהיו יודעים דבר המצרי, וזהו "וימת מלך מצרים" (למעלה ב כג) כי כל הימים שהיה חי לא היה נכון להיות משה שליח אל פרעה:

ויאמר ה' אל משה במדין - שנתיישב שם בבורחו מפני פרעה וישב במדין, כדכתיב: ויברח מפני פרעה וישב במדין. ועתה אמר לו במדין שוב כי מת אותו פרעה המבקש את נפשך ועתה אמר לו במדין כי מת אותו פרעה והמלשינים. כדכתיב לעיל: וימת מלך מצרים אחר בריחתו של משה.

כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים. הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לְהָרְגְךָ, כַּאֲשֶׁר בֵּאַר לְמַעְלָה (שמות ב:כג) בְּאָמְרֹו "וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרָיִם".

ויאמר ה׳‎ אל משה במדין אחרי שאמר לו במדבר חזר ואמר לו במדין.

כי מתו כל האנשים וגו׳‎ פרש״‎י מי הם דתן ואבירם חיים היו וכו׳‎ כלומר סומים היו אין לומר, שהרי כתוב בפרשת קרח ״‎העיני האנשים ההם תנקר״‎. אין להם בנים - אין לומר, שהרי כתוב ״‎ונשיהם ובניהם וטפם״‎, מצורעים היו - אין לומר, שהרי במחנה ישראל היו כדכתיב ״‎העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם״‎, על כרחך עניים היו. ולפי הפשט כל האנשים קרובי המצרי שהרגת.

אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן. כַּוָּנַת הַכָּתוּב בַּהוֹדָעָה כִּי הַדִּבּוּר הָיָה בְּמִדְיָן, לְהַגִּיד שִׁבְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁלֹּא חָשׁ עַל שׂוֹנְאָיו שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם בְּעֵת שֶׁטָּעַן טַעֲנוֹתָיו הָרַבִּים, כִּי לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּכָל טַעֲנוֹתָיו אֶלָּא לְצַד הוֹרָעַת כֹּחַ הַשְּׁלִיחוּת לֹא לְצָרַת עַצְמוֹ, וְהָרְאָיָה שֶׁלֹּא טָעַן כִּי יָרֵא מִמְּבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ. וְאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב בְּמִדְיָן, תָּבֹא הַסְּבָרָא כִּי לֹא הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לָלֶכֶת בַּשְּׁלִיחוּת עַד שֶׁהֻבְטַח מִפִּי אֵל כִּי מֵתוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשׁוֹ. לָזֶה אָמַר בְּמִדְיָן, לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁגָּמַר בְּדַעְתּוֹ וְהִסְכִּים עִם ה׳ לָלֶכֶת הוּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר, וְלֹא הָיָה דָּבָר זֶה מְעַכְּבוֹ.