וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ {ס}

ויעל הנרות לפני ה׳, כאשר ציווה ה׳ את משה. משה העלה והדליק את נרות המנורה לפני ה׳. לפי פשט הכתוב, לאחר הצבת המנורה במקומה, משה מדליק את נרותיה, ובכך מקיים את עבודת המנורה. תרגום אונקלוס מתרגם ״ויעל הנרות״ כואדלק בוצינהא, ו״לפני ה׳״ כקדם ה׳. הפסוק מתאר את הדלקת נרות המנורה על ידי משה, ומדגיש שהדבר נעשה ככל אשר ציווה ה׳ את משה, כשלב המשלים את הצבת המנורה ועבודתה, לאחר הצבתה בצד דרום מול השולחן, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את הצבת מזבח הזהב, הוא מזבח הקטורת, בהיכל לפני הפרוכת ואת הקטרת הקטורת עליו.