וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃

וישם את מזבח הזהב באוהל מועד לפני הפרוכת. משה שם את מזבח הזהב, הוא מזבח הקטורת, באוהל מועד, לפני הפרוכת. לפי פשט הכתוב, מזבח הקטורת ניצב בהיכל לפני הפרוכת המבדילה בין הקודש לקודש הקודשים, במרכז ההיכל בין השולחן למנורה. תרגום אונקלוס מתרגם ״מזבח הזהב״ כמדבחא דדהבא, ו״לפני הפרוכת״ כקדם פרוכתא. הפסוק מתאר את הצבת מזבח הקטורת באוהל מועד לפני הפרוכת, כשלב בהצבת כלי ההיכל על ידי משה, לאחר הצבת השולחן והמנורה, ומכאן ואילך יפרט הכתוב את הקטרת הקטורת על המזבח, ובכך תושלם עבודת שלושת כלי ההיכל: השולחן, המנורה ומזבח הקטורת.