אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וּבְאִסְתַּלָקוּת עֲנָנָא מֵעִלָוֵי מַשְׁכְּנָא נָטְלִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַטְלָנֵיהוֹן:
מקור: ספריא · נחלת הכלל
שְׁמוֹת מ׳ · ל״ו
וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃
במילים פשוטות
ובהעלות הענן מעל המשכן, יסעו בני ישראל בכל מסעיהם. כאשר היה הענן מתעלה מעל המשכן, היו בני ישראל נוסעים במסעיהם. ספורנו מבאר שכל כך הייתה שריית השכינה קבע במשכן, שלא היה מסתלק כלל משם עד שהיו ישראל צריכים לנסוע, וזה לא היה בשילה ולא בבית ראשון ולא בבית שני. לפי פשט הכתוב, הענן שימש סימן לבני ישראל: בהתעלותו היו יודעים שהגיע זמן המסע. תרגום אונקלוס מתרגם ״ובהעלות הענן״ כובאסתלקות עננא, ו״יסעו בני ישראל״ כנטלין בני ישראל. הפסוק מתאר את תפקיד הענן כמורה דרך לישראל: בהתעלותו מעל המשכן היו נוסעים, ומדגיש את קביעות השראת השכינה במשכן, שלא הייתה כמותה בבית ראשון ושני.
מבוסס על ספורנו, פשט · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
ספורנו
רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן. וְכָל כָּךְ הָיְתָה שְׁרִיַּת הַשְּׁכִינָה קֶבַע בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁלֹּא הָיָה מִסְתַּלֵּק כְּלָל מִשָּׁם עַד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לִנְסוֹעַ. וְזֶה לֹא הָיָה בְּשִׁילֹה וְלֹא בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְלֹא בְּבַיִת שֵׁנִי. אֲבָל יוֹתֵר מִזֶּה יִהְיֶה בְּבַיִת שְׁלִישִׁי יִבָּנֶה וְיִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כְּאָמְרוֹ "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב:ט). חסלת פרשת פקודי.
מקור: ספריא · נחלת הכלל