וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃

ואם לא ייעלה הענן, ולא יסעו עד יום היעלותו. ואם הענן לא היה מתעלה מעל המשכן, לא היו בני ישראל נוסעים עד היום שבו התעלה. לפי פשט הכתוב, הענן שימש סימן מובהק לישראל בשני הכיוונים: בהתעלותו נסעו, ובהישארו במקומו נשארו חונים, ולא נסעו עד שהתעלה. תרגום אונקלוס מתרגם ״ואם לא ייעלה הענן״ כואם לא יסתלק עננא, ו״ולא יסעו עד יום היעלותו״ כולא נטלין עד יומא דאסתלקותה. הפסוק משלים את תיאור תפקיד הענן כמורה דרך לישראל, ומדגיש שכל עוד לא התעלה הענן לא נסעו, וכך היו כל מסעותיהם וחנייתם תלויים בהוראת הענן, שהוא ביטוי להשגחת ה׳ והנהגתו את ישראל במדבר.