שְׁמוֹת ה׳ · י״ג

וְהַנֹּגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בִּהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃

במילים פשוטות

הנוגשים אצים לאמר ״כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן״. רש״י מבאר ש״אצים״ פירושו דוחקים, ו״דבר יום ביומו״ - חשבון של כל יום כלו ביומו, כאשר עשיתם בהיות התבן מוכן. אונקלוס מתרגם ״ושלטוניא דחקין למימר אשלימו עובדיכון״. אבן עזרא מבאר ש״אצים״ הוא פועל יוצא, ו״דבר יום ביומו״ כמו ״מדי חדש בחדשו״. הפסוק מתאר את הלחץ הבלתי פוסק של הנוגשים, הדוחקים בעם להשלים את מכסת הייצור היומית המלאה, כאילו התבן עדיין מסופק להם. בכך מומחשת האכזריות של הדרישה הבלתי אפשרית, שהופכת את חיי העובדים לבלתי נסבלים ומובילה למכות שיוטלו על השוטרים הישראלים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אצים. דּוֹחֲקִים:

דבר יום ביומו. חֶשְׁבּוֹן שֶׁל כָּל יוֹם כַּלּוּ בְּיוֹמוֹ, כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן מוּכָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְשִׁלְטוֹנַיָא דָחֲקִין לְמֵימָר אַשְׁלִימוּ עוֹבָדֵיכוֹן פִּתְגַם יוֹם בְּיוֹמֵהּ כְּמָא דַהֲוֵיתוּן עָבְדִין כַּד אִתְיְהֵב לְכוֹן תִּבְנָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והנוגשים אצים. פועל יוצא כמלת שב וכמלת מש שימצא פעם יוצא ופעם עומד:

וטעם לאמר, לאמר להם:

דבר יום ביומו. כמו "מדי חדש בחדשו" (ישעי' סו כג):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

אצים - דוחקים וממהרים, כמו: ויאיצו המלאכים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל