וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהֹוָֽה׃

פרעה אומר ״נרפים אתם נרפים, על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה״. אונקלוס מתרגם ״בטלנין אתון בטלנין״, בטלנים אתם. אבן עזרא מבאר שלא הועילו דברי השוטרים, כי פרעה מתאמץ בחוזק לבו. ספורנו מבאר את דברי פרעה: אתם הנרפים והעצלים מתרפים במלאכתכם, לפיכך הכבדתי עליכם לזרזכם, ומזה מתברר שאתם נרפים, שאין לחוצים במלאכה פנויים לחשוב על זביחה. הפסוק מציג את תשובתו המזלזלת של פרעה לזעקת השוטרים: הוא מאשים את העם בעצלות ובטלנות, וטוען שדווקא משום כך הם מבקשים ללכת לזבוח. בכך דוחה פרעה כל טענת צדק ומצדיק את הכבדת העול כאמצעי דיכוי.